חרזי נ' חרזי

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 15,000 ₪ בגין הלוואה שנתן לו.

על פי האמור בתביעה, ביום 14.9.08 הלווה התובע לאחיו הנתבע סך של 10,000 ₪ למטרת טיפול שיניים. הנתבע התחייב לפרוע את החוב בהקדם, או לאחר קבלת ירושת הורי הצדדים.

אף כי כספי הירושה כבר התקבלו, מסרב הנתבע מנימוקיו לפרוע חובו.

לכתב התביעה צורפה התחייבות בכתב שנתן הנתבע לתובע לפירעון החוב .

הנתבע בכתב הגנתו מבקש לדחות את התביעה. לדבריו, החוב נפרע.

הנתבע טוען כי מכר לאחיו התובע רכב. בגין הרכב נותר התובע חב לנתבע סך של 15,000 ₪. סכום זה יש לקזז מההלוואה.

הנתבע הבהיר לתובע כי יש לקזז את חובות הצדדים זה מזה ובכך ניתן יהיה לראות את העניין כסגור, ואולם התובע עומד על תביעתו.

עוד נטען כי מדובר בתביעה בין שני אחים, כאשר במשך תקופה ארוכה סייע הנתבע לתובע, אשר נקלע למצב כלכלי קשה, בתשלומים שונים כגון תשלום של 3000 ₪ למכולת, תשלומים לחב' חשמל, בתי ספר וכד'. בצידם של תשלומים אלה לא נערכו כתבי התחייבות.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בטענותיהם ובמסמכים שהונחו בפניי, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה, ואנמק.

הנתבע אינו מכחיש כי נטל את ההלוואה מהתובע ואף אינו מכחיש את המסמך שנערך בכתב ידו ביום 14.9.08. במסמך זה מצהיר הנתבע (כך בכותרת) כי הוא לווה מאחיו 10,000 ₪ לצורך טיפול השיניים ומתחייב לפרוע את חובו בעת קבלת כספים המגיעים לו מתוך ירושה או קודם לכן, ככל שתהא לו אפשרות לעשות כן.

טענת הנתבע הינה טענת "פרעתי", היינו כי סילק חובו באמצעות קיזוז חובות אותם חב התובע לנתבע.

הנטל להוכחת הטענה מוטל על שכמו של הנתבע.

בפי הנתבע טענות שונות, אשר עיקרן בעניינם של כספים שניתנו לכאורה לתובע טרם מתן ההלוואה נשוא תיק זה.

מדובר בכספים שניתנו בין השנים 2003 עד 2008 ואף במועדים מוקדמים יותר.

הטענות הינן טענות בעל פה שאינן מגובות במסמכים כלשהם ובמסמכים שהוגשו אין כדי ללמד כי אכן ניתנו לתובע כספים.

יתרה מכך, וזאת בבחינת עיקר, גם אם אקבל כי באישורי התשלום לחב' החשמל (והדבר לא הוכח באופן ממשי) היה משום מתן הלוואה לתובע, הרי שכספים אלה שולמו לכל הפחות כשנתיים טרם שההלוואה ניתנה לנתבע, ועל כן אין בהם ראייה לדבר.

מתוך המסמכים האחרים לא ניתן ללמוד על כספים שניתנו לתובע.

חזקה על הצדדים, כי בהעלותם את הסכמותיהם על הכתב סיכמו את אשר סוכם בהביאם בחשבון את כל מסכת היחסים ששררה ביניהם קודם לכן. לו היו חובות בני קיימא קודם לכן, שאז היו עולים על הכתב אף הם באותו מסמך, והנתבע לא היה מתחייב כפי שהתחייב.