חרזי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 4.8.82, בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.7.04, עת רכב על אופנוע, מ.ר. 5374750 (להלן- "האופנוע"). הנתבעת הייתה מבטחת האופנוע בפוליסת ביטוח חובה. הצדדים חלוקים בעניין גובה הנזק שנגרם לתובע (אין טענה לנכות).

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 4ג. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- "חוק הפלת"ד"), לאחר הגשת טיעונים קצרים בכתב.

יצוין כי התובע הגיש תביעת נזקי גוף בגין תאונת הדרכים דנן, כנגד הנתבעת, בבית המשפט השלום כפר-סבא במסגרת ת"א 4462/05. אולם, הואיל והתובע לא התייצב לדיון שנקבע בתיק, ולאור בקשת בא-כוחו דאז להשתחרר מייצוג, הורה כב' השופט ר. אמיר בפסק דינו מיום 12.3.07 על מחיקת התביעה ועל תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ ומע"מ שלא ייגבו כל עוד לא תוגש תביעה חדשה.

התובע טוען בתביעתו דנן כי עת רכב על האופנוע בעת עבודתו כשליח בחברת "לחם ארז", החליק האופנוע על הכביש (להלן- "התאונה"). נטען כי כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בעיקר בראש, במנגנון צליפת שוט, בצוואר, בגב וברגל ימין.

ממקום התאונה הובהל התובע באמבולנס מד"א ל- "מרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי" (להלן: "ביה"ח"). בדו"ח הרופא של מד"א נרשם כי התובע התלונן בפני הרופא על כאבים בראש, בצוואר, בגב/ע"ש ובגפיים התחתונות (רגל ימין), וכי מצב התובע בהגעה לביה"ח היה משביע רצון.

בחדר המיון בביה"ח התלונן התובע על כאבים עזים בצוואר ובקרסול ימין. בבדיקתו נמצאו רגישות בסטרנום, בצוואר ובהנעתו. בבדיקת אורטופד נמצאו בצוואר הגבלות טווחים עם כאבים ורגישות ב- L4-L5, אך לא נמצאה עדות לשבר בקרסול שבדיקתו נמצאה תקינה. התובע נבדק גם על ידי נוירוכירורג בפניו התלונן על כאבי צוואר וגב תחתון. הנוירוכירורג מצא רגישות לאורך ע"ש צווארי וקושי ניכר בהנעת הצוואר. בדיקת CT ע"ש צווארי וצילומי חזה וסטרנום שבוצעו לתובע נמצאו תקינים. בבדיקת CT מוח הודגם חדר לטראלי שמאלי רחב במקצת מאשר הימני. התובע שוחרר לביתו עם צווארון רך, והמלצות לחופשת מחלה בת 10 ימים, משככי כאבים, צילום ע"ש צווארי כעבור שבוע בקופ"ח, פניה לחדר מיון בכל מקרה של החמרה, כגון: סחרחורות וכאבי ראש, ומעקב אורטופד בקופ"ח כעבור שבוע.

ביום 30.7.04 ביקר התובע אצל רופא משפחה עקב התאונה, והופק לו אישור מחלה עד 29.7.04.

ביום 18.10.04 פנה התובע לרופא המשפחה כשהוא מתלונן על צלצולים באוזניים, סחרחורת, חוסר שקט וחוסר שינה מיום התאונה. הרופא הפנה את התובע להתייעצות עם רופא נוירולוג.

ביום 7.11.04 בוצעה לתובע בדיקת CT ע"ש צווארי במחלקה לרדיולוגיה אבחנתית בביה"ח, שלא מצאה עדות לשבר.

ביום 29.12.04 ביקר התובע אצל הנוירולוג כשהוא מתלונן על כאבי ראש, שכחה, נדודי שינה וכאבי גב וצוואר. הנוירולוג אבחן צליפת שוט, והפנה את התובע לביצוע בדיקת MRI מוח.

ביום 2.1.05 ביקר התובע אצל רופאת א.א.ג. בפניה התלונן על טנטון מיום התאונה. הרופאה מצאה בבדיקת התובע תופיות תקינות, אך הפנתה את התובע לבדיקת שמיעה במכון שמיעה. בבדיקת השמיעה שבוצעה ביום 11.1.05, נמצא כי תגובות התובע היו איטיות.

ביום 16.1.05 חזר התובע לרופאת הא.א.ג. שמצאה אי התאמה, ולכן הפנתה את התובע לבדיקת שמיעה חוזרת במכון השמיעה.

ביום 26.1.05 נערכה לתובע בדיקת CT מוח שנמצאה תקינה.

ביום 8.2.05 ביקר התובע אצל אורטופד כשהוא מתלונן על כאבי צוואר בעקבות התאונה, ללא הטבה חרף טיפול תרופתי ופיזיותרפי בצוואר ובגב תחתון. האורטופד מצא מוגבלות ניכרת בצוואר ללא פחת עצבי, והפנה את התובע לרפואה משלימה.

למחרת (9.2.05) פנה התובע לנוירולוג בתלונות על כאבי ראש וצוואר. הנוירולוג חזר על אבחנותיו בביקור הקודם, והפנה את התובע לבדיקתMRI בצוואר.

ביום 29.3.05 ביקר התובע אצל רופאת א.א.ג. בתלונה על המשך טנטון, "פתאום רואה שחור בעיניים בומים בראש". בבדיקה: תופיות תקינות, ללא סחרחורת סיבובית. הרופאה הפנתה את התובע לבדיקת ENG.

ביום 27.10.05 חזר התובע לנוירולוג בתלונות על כאבי ראש, צוואר וגב תחתון ונדודי שינה. הנוירולוג חזר על אבחנותיו הקודמות והפנה את התובע לבדיקת שינה אבחנתית ולהיוועצות עם כירורג אורטופד.

ביום 23.12.05 פנה התובע ל- "המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל-השומר" (להלן: "ביה"ח תל-השומר") כשהוא מתלונן על כאבי גב עזים וחוזרים בעיקר בשינוי תנועה "מהבוקר... ללא סיפור חבלתי... ברקע – בריא בד"כ". בבדיקה לא נמצאה רגישות לאורך ע"ש. התובע שוחרר לביתו עם המלצות לנטילת משככי כאבים על פי הצורך, המשך מעקב אורטופד בקופ"ח ופניה לרופא בכל מקרה של החמרה.

ביום 10.1.06 פנה התובע לאורטופד כשהוא מתלונן על החמרת כאבי צוואר וגב תחתון ללא הטבה עקב התאונה חרף טיפול תרופתי. בבדיקה: מוגבלות ניכרת בצוואר ללא פחת עצבי. האורטופד הפנה את התובע לטיפול ברפואה משלימה.