חראנבה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים מיום 1.7.12 אשר קבעה למערער 5% נכות בגין הפגיעה בעבודה מיום 21.12.10.

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה רפואית לעררים בהתאם לפסק דין של כב' השופט חיים ארמון מיום 15.5.2012 (בתיק ב"ל 25952-02-12, להלן: "פסק הדין") אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת ב"כ הצדדים לפיה "עניינו של המערער יוחזר אל הועדה כדי שהיא תפעל כאמור להלן:

א.הועדה תתייחס לממצאי ה-CT מיום 3/1/11.

ב.הועדה תתייחס לממצאי בדיקת ה-EMG מיום 24/5/11.

ג.מאחר שמציון טווח תנועות הצוואר לא ניתן להבין אם קיימת הגבלה כלשהי, הוועדה תנמק אם לפי טווח התנועות שצויין בפרוטוקול – קיימת הגבלה.

ד.הועדה תקבע אם למערער יש הגבלה בתנועות החלק המותני של עמוד השדרה או אם אין. אם הועדה תסבור שלצורך קביעה זו יש צורך בבדיקות נוספות על אלה שנערכו – היא תבצע אותן.

ה.הועדה תדון מחדש בשאלת הפעלת תקנה 15, לאור העובדה שהמערער פוטר מעבודתו, כאמור במכתב הפיטורים מיום 1/10/11".

3.להלן עיקר טענות ב"כ המערער:

א.הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין ומטעם זה יש להורות על פסלות הוועדה.

ב.הוועדה לא נימקה מדוע ממצא המעיד על תסמונת התעלה הקרפלית אשר תועד בבדיקת EMG מיום 24.5.11 אינו מזכה בנכות.

ג.הוועדה לא הסבירה מדוע המערער אינו זכאי לאחוזי נכות בגין הפגיעה השורשית שתוארה בבדיקת EMG מיום 31.3.12.

ד.הוועדה לא ערכה למערער בדיקת טווח תנועות של עמוד שדרה מותני ולא ברור כיצד היא מגיעה למסקנה כי אין כל מגבלה בתנועות. כך, גם לא נימקה הוועדה את מסקנותיה באשר להגבלה בתנועות הצוואר ולא התייחסה לרישומים הרפואיים לגבי המגבלה הקיימת בצוואר.

ה.לא ברור כיצד הגיעה הוועדה למסקנה כי לא ניתן להפעיל תקנה 15 תוך התעלמות כי מדובר בסבל במקצועו וכי הפגיעה הינה בעמוד השדרה המותני.

4.להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.בפרוטוקול הדיון של הוועדה לפני פסק הדין, לא היה אזכור כלשהו של בדיקות ההדמיה. בפרוטוקול אחרי פסק הדין הוועדה רשמה את כל הממצאים שעולים מבדיקות הדמיה, CT ו- EMG, והייתה מודעת לממצאי בדיקות אלה.

ב.הבדיקה הקלינית של המערער הראתה שאין נכות והוועדה כתבה זאת באופן מפורש.

ג.הוועדה קבעה נכות בגין שבר בגוף החוליה.

ד.בדיקות הדמיה הן בדיקות עזר והנכות נקבעת בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית.

ה.פסק הדין קויים ועל כן יש לדחות את הערעור.