חקק נ' משרד הבטחון-לשכת היועץ המשפטי

החלטה

1.בפני בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון בגין ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט קמא או לחלופין להפחית את סכום הערבון לסך של 5,000 ₪.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי להעתר לבקשה החלופית של המבקש ולהפחית את הערבון לסך של 5,000 ₪.

3.על המבקש בבקשה לפטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שתפסקנה לטובתו.

לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, בין השאר לפרט את רכושו ולהבהיר כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי בהליכי בית משפט.

4.המבקש, יליד 1946, הוא עובד מדינה וטוען כי כתוצאה מנזקים ממוניים כבדים שנגרמו לו במהלך עבודתו אצל המשיבה קצרה ידו מלגייס את סכום הערבון הנדרש. לטענת המבקש הוא עשה כל שיכול לגייס את סכום הערבון אך לא עלה בידו לגייס את הסכום האמור. המבקש טוען כי סכום ערבון בסך של 5,000 ₪ הוא "סכום ריאלי ואפשרי יותר עבורו". המבקש טוען כי שכרו החודשי כ – 12,000 ₪ וכי מסכום זה הוא נושא בהוצאות כבדות בשל מצבו הרפואי ומצבה הרפואי של אשתו. המבקש מוסיף כי הוא המפרנס "המשמעותי היחיד" במשפחתו וכי במהלך ניהול ההליך בבית המשפט קמא הוא נשא בהוצאות כבדות.

בכל הקשור לסיכויי הערעור טוען המבקש כי סיכוייו גבוהים ביותר נוכח העובדה שהערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום שדחה את תביעת המבקש בגלל התיישנות, אלא שלטענת המבקש בהחלטה קודמת של אותו מותב כמה שנים קודם לכן כבר נדונה סוגיית ההתיישנות ונקבע כי התביעה לא התיישנה. המבקש טוען כי ההחלטה בדבר התיישנות התביעה כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט קמא לא עולה בקנה אחד עם החלטתו הקודמת בעניין זה וכי לא הוצג כל ממצא חדש שהצדיק שינוי ההחלטה שניתנה כבר בתיק זה ובה נקבע כי אין התיישנות.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית המצדיקה מתן פטור מהפקדת ערבון. עוד נטען כי עיקר הערעור מתייחס לקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא ומשכך סיכויי הערעור נמוכים.

6.כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי להפחית את סכום הערבון לסך של 5,000 ₪.

אכן, כפי שטענה המשיבה, לא הוכיח המבקש היעדר יכולת כלכלית לשאת בסכום הערבון ולא תמך באסמכתאות את טענותיו.

אולם ראיתי לבוא לקראת המבקש בנסיבות תיק זה לא רק בגלל שהשתכנעתי כי חלף זמן ארוך מאז הוגשה התובענה (פברואר 2006) תקופה בה נשא המבקש בהוצאות ההליך, אלא בגלל סיכויי ההליך שהשתכנעתי כי הם גבוהים, זאת בלי לקבוע מסמרות בעניין וסברתי כי הם מצדיקים הפחתת הערבון לסך של 5,000 ₪ כדי לא למנוע מהמבקש להביא את ענינו לפני בית משפט של ערעור.

עיינתי בפסק הדין של בית המשפט קמא ובהחלטתו מיום 1.11.06, ומצאתי כי קביעות בית המשפט קמא בפסק דינו בהן קבל את טענת ההתיישנות אינן עולות בקנה אחד עם קביעותיו בהחלטתו לדחות את טענת ההתיישנות. כך קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 1.11.06: ".. ואולם אני סבור כי בנסיבות דנן לא התגבשה עילת התובענה אלא רק ביום 15.3.04, עת נקבע בפס"ד של ביהמ"ש האזורי לעבודה, כי פגיעתו של התובע מוכרת כתאונת עבודה.." ובהמשך: " .... כל עוד לא הוכח הקשר הסיבתי ממילא לא צמחה לתובע עילת תביעה נגד הנתבעת, ואם היתה מוגשת תביעה עובר לשנת 2004 היתה ככל הנראה מעוכבת עד למתן פס"ד בביה"ד האזורי לעבודה כאמור לעיל."

לעומת זאת, בפסק הדין קבע בית המשפט כי: " העובדה שהתובע ניהל תביעה נגד המל"ל, אשר עד 04 לא הכיר בקשר הסיבתי בין כאבי הגב לעבודה, אין בה כדי להביא למסקנה, כי התובע לא יכול היה בזהירות סבירה, לדעת על הקשר הסיבתי. העובדה שהתובע פעל עד לשנת 04 כי יוכר הקשר הסיבתי אין בה כדי למנוע את ידיעתו כי קיים קשר סיבתי. אשר על כן אני קובע כי הקשר הסיבתי בין העבודה לנכות היה ידוע לתובע לכל המאוחר ביום 15.08.88".

לאור האמור והגם שבית משפט של ערעור אפשר בבר"ע שהוגשה להתייחס לטענת ההתיישנות הרי שהקביעות השונות לא נבעו משמיעת הראיות, לאור האמור השתכנעתי כי בהצגת הקביעות הסותרות לכאורה עמד המבקש בתנאי הנדרש בבקשות מסוג זה, קרי, הוכחת סיכויי הצלחה בהליך הערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383.

7.סופו של דבר, אני קובעת שסכום הערבון בגין הערעור יופחת לסך של 5,000 ₪ אותו על המבקש להפקיד בקופת בית המשפט תוך 20 ימים שאם לא כן יידחה הערעור ללא משלוח הודעות או התראות נוספות.

ת.פ 11.1.12.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: