חקמון נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר מטעם העורר-הנאשם על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הוך-טל) מיום 30.5.13 במ"ת 1611-12 לפיה נותר העורר בתנאים מגבילים של מעצר בית לילי בבית אחותו תחת פיקוחם של אחותו ובעלה.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי כתב האישום, נטען כי ביום 14.8.12 בסמוך לשעה 19:13 בטירת הכרמל איים העורר על אשתו-המתלוננת. נטען כי העורר איים על המתלוננת בשתי הזדמנויות.

3.ביום 26.8.12 שוחרר העורר למעצר בית מלא בבית אחותו בפיקוחה ובפיקוח בעלה. ביום 29.10.12 החליט בית המשפט לאפשר לעורר לצאת לעבודה בהשגחת מפקח בתנאי שלא יכנס לתחום טירת הכרמל. החלטה זו התקבלה בעקבות המלצת שירות המבחן ובהסכמת המדינה. ביום 27.2.13 נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי העורר ואיפשר לו לצאת ממעצר בית שלא לצרכי עבודה בימי שישי ושבת למשך 3 שעות בליווי אחד המפקחים. ביום 30.5.13 קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת העורר לביטול תנאי השחרור למעט איסור על יצירת קשר עם המתלוננת ועם ילדיהם של בני הזוג. צו ההרחקה מטירת הכרמל נותר בתוקף ונותר בתוקף מעצר הבית הלילי בפיקוחם של מפקחיו. בית המשפט קבע שיש צורך במעצר הבית הלילי מכיוון שבשעות הפנאי קיים פוטנציאל גבוה יותר להסתבכויות מצד העורר.

4.בערר נטען כי התיק העיקרי קבוע לשמיעה באמצע אוקטובר, כך שהעורר יהיה נתון בתנאים מגבילים משך 14 חודשים טרם סיום שמיעת הראיות. נטען שעברו אינו מכביד ואינו כולל עבירות של אלימות במשפחה. נטען שבמשך החודשים הרבים שחלפו מאז שחרורו, העורר לא הפר את התנאים שהוטלו עליו ומילא אחר הנחיות שירות המבחן והשתתף בקבוצה טיפולית. בדיון בערר טענה הסניגורית כי אין צורך בפיקוח וכי המשכו מטיל נטל בלתי סביר על המפקחים אשר מעוניינים לחזור לשגרת חיים רגילה וכי המשך המעצר הלילי מגביל יתר על המידה את העורר. המדינה טענה שבית המשפט שקל את הנסיבות כהלכה והדגיש את הפוטנציאל להישנות מפגשים מתוחים שיביאו להסלמה.

5.לאחר שעיינתי בתסקיר מיום 22.5.13 ובהחלטת בית המשפט ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי ניתן לאפשר הקלה נוספת בתנאים, בהתאם להמלצה שבתסקיר. זאת, בעיקר מכיוון שחלף זמן ניכר אשר במהלכו מילא העורר אחר הנחיות שירות המבחן וקיים את תנאיי שחרורו. על כן, המעצר הלילי יחול החל מהשעה 23:00 עד השעה 0:600. כמו כן, בנסיבות המקרה יש מקום ליתן אמון בעורר שיקיים את התנאים המגבילים ללא צורך בפיקוח ועל כן המפקחים משוחררים. יתר התנאים שבהחלטת בית משפט קמא ישארו בעינם.

בהתאם להסכמת הצדדים, ההחלטה ניתנה בהעדר ותשלח אליהם באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: