חצרוני נ' נימצוביץ

החלטה

בפני בקשתו של המבקש, חייב מס' 6 בתיק הוצל"פ 01-39773-06-8 ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 11.1.12 של כב' רשם ההוצל"פ נועם רף שדחה את תגובתו מיום 24.11.11 של המבקש לדו"ח המשיב, כונס הנכסים ובקשתו לחלוקת כספים מעסקת המכר של הדירה בתל – אביב.

בתגובתו עתר המבקש למתן הוראות שונות לכונס ואולם התגובה נדחתה, כמפורט בהחלטתו של הרשם.

כונס הנכסים הגיש תגובתו המפורטת לבקשה ולאחריה הגיש המבקש תשובה בכתב בה התייחס לתגובה. בנוסף הגיש המבקש בקשה להתיר לו לצרף לבר"ע מכתב מיום 23.2.12 שקיבל מהמשרד למיסוי מקרקעין.

המבקש טוען כי המכתב תומך בטענתו לפיה התרשל המשיב בתפקידו ולכן התחמק מלהציג למבקש את כל המסמכים שביקש שכן מהמכתב עולה כי לא הוגשה בשמו של המבקש הצהרה כדין על מכירת חלקו בדירה.

בתגובתו חוזר המשיב על טענותיו מהבר"ע כי המבקש סירב לחתום על בקשה לפטור מתשלום מס שבח, כפי שנהגו החייבים האחרים וכי המבקש לא ציין בעקבות איזו מפניותיו ומה נטען בפניה, נשלח המכתב שצירופו מבוקש.

עוד נטען כי הדיווח נעשה בשמם של כל החייבים והחיוב במס נעשה עפ"י חלקם היחסי של החייבים שלא בקשו פטור מתשלום המס.

בתשובה לתגובה טוען המבקש כי אינו מערער על שומת המס אלא על החלטת הרשם שפטרה את המשיב ממילוי חובותיו בתור כונס נכסים ושאישר לנכות מחלקו של המבקש את סכום המס ללא אסמכתא כי אכן זהו הסכום החל על המבקש.

עיינתי בכל כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם והמחלוקות ברורות, באופן שלא מצאתי צורך להזמין את הצדדים לדיון פרונטאלי.

תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 2006 והנכס נמכר לפני כשנה ועל כן הגיע הזמן לסיים את ההליכים בתיק באופן שיתרת התמורה תתחלק בין החייבים, עפ"י חלקם היחסי בנכס, הגם שיש צורך בפעולות השלמה, כמפורט להלן.

לטעמי ראוי להפריד בין פעולות השלמה שעל המשיב לבצע, כפי שאף הסכים בתגובותיו, גם אם לטעמו לפנים משורת הדין, לבין בחינת הטענה בדבר התרשלות הכונס, ככל שיעמוד המבקש על טענתו, ואולם בהליך נפרד ובאופן שלא יעכב את סיום ההליכים בתיק. חיוב אישי של כונס נכסים הינו עפ"י בקשה מיוחדת, בהתאם לסעיף 58 לתיק הוצל"פ ונבחנת בדיעבד לאחר שסיים הכונס את פעולותיו.

נקודת המוצא לדיון בענייננו היא הקביעה כי הזכות לקבלת פטור מתשלום מס שבח מקרקעין, הינה זכות אישית של כל אחד מהחייבים – המוכרים. המבקש לקבל פטור עליו לחתום אישית על בקשה מתאימה ואילו על המבקש לקבל ניכוי או זיכוי מהמס (בהבדל מפטור מלא) עליו החובה לטפל בכך ולמצער להמציא לכונס הנכסים את המסמכים הדרושים לכך.

טרונייתו של המבקש על כי לא ביקש המשיב ניכוי בגין הוצאות בעת רכישת הנכס, לפני כשלושים שנה, איננה במקומה.

מדובר בנכס שהועבר לחייבים בירושה מבן משפחה ואין ברשותו של המשיב את מסמכי הרכישה, לרבות מס הרכישה ששולם בעת הרכישה. אף המבקש לא טוען כי העבירמסמכים אלו למשיב או כי הינם ברשותו ועל כן כיצד סבור שיוכל המשיב לבקש ניכוי?

בנוסף, הזכות להגיש השגה או ערעור על שומת המס מסורה לנישום, החייב המבקש, כפי שהודיע לו המשיב בכל המכתבים ששלח בתשובה לפניות אליו. לא מצאתי כי המבקש טרח להגיש השגה גם כאשר הבהיר לו הכונס כי לא יטפל בהגשת השגה.

גם בפניות המבקש, אשר המשיב מכחיש קבלתן, וגם במכתבו של עו"ד ישראל שוב, נספח ד' לבר"ע, לא דובר על הגשת השגה אלא בקשה לקבלת מסמכים כדי לבחון את התנהלותו של כונס הנכסים.

בבקשה שבפני עותר המבקש כי אורה למשיב לפעול בעניינים שונים, כמפורט בסעיף ב.1-6 לבקשה.

באשר לקבלת מסמכים שונים, חלקם אם לא כולם הומצאו ע"י המשיב, מצויים בתיק הוצל"פ כחלק מהבקשות והתגובות שהוגשו ובנוסף רשאי המבקש לעיין בכל מסמכי המשיב הרלוונטיים ולשם כך יפנה אליו ישירות.

שני עניינים מצאתי כי טעונים השלמה, טרם חלוקת הכספים בין החייבים.

על המשיב לפנות לשלטונות המס בבקשה מתאימה כדי שבעת קביעת מס השבח יילקחו בחשבון הוצאות הכינוס, לרבות שכר טרחת הכונס וככל שהדבר לא נעשה עד היום. זוהי אחריותו של הכונס כי מס השבח יהיה מינימאלי וינוכו כל ההוצאות המוכרות בחוק.