חצור נ' רזניק

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.8.10 (כב' השופטת איילה גזית) לפיה נדחתה עתירת המבקש לביטול החלטה מיום 13.6.10 הדוחה תובענה שהגיש המבקש בהעדר התייצבות לדיון ואי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המבקש.

כפי שעולה מהודעת המבקש, ההחלטות ניתנו במסגרת תובענה שהגיש המבקש כנגד המשיב על סך 308,000 ₪ בגין רשלנות מקצועית של המשיב בניהול הליכים מטעם המבקש כאשר ייצג אותו בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים, ואי עמידת המשיב בהתחייבות כלפי המבקש לשתפו בשכ"ט בגין תיקים שהפנה המבקש למשיב.

לפי החלטתי מיום 27.2.11 הגיש המשיב תגובתו לבר"ע.

לאחר עיון בבר"ע ונספחיה, בהחלטות בית המשפט ובתגובת המשיב לבר"ע, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

גם אם על פניו - כפי שעולה לכאורה מהחומר שלפני כמפורט להלן - נשלחה ההזמנה לדיון כדין אל המבקש שגם ידע על המועד להגשת תצהירו - היה מקום בנסיבות ובהתחשב בגובה סכום התובענה להימנע מדחיית התובענה במעמד צד אחד ולנקוט בדרך פחות דרסטית, בדמות הטלת הוצאות הדיון על המבקש בגין מחדליו ומתן הוראה על הגשת תצהיר מטעמו, ולברר את התובענה לגופה.

בפרט שהערכאה הדיונית לא התייחסה בהחלטתה נשוא הבר"ע ולא שקלה את סיכויי התביעה של המבקש אשר פורטו בבקשתו לביטול, ועל פני הדברים יש למבקש טענות תביעה ראויות לבירור.

יחד עם זאת יש לציין - כפי שעולה על פניו מעיון בתיק בית משפט קמא בנט המשפט וכן בהחלטת בית המשפט - שההחלטה הדוחה את התובענה ניתנה בהעדר התייצבות המבקש או בא כוחו לדיון חרף שזומן כדין בהזמנה שנשלחה לבא כוחו בפקס ביום 3.1.10 למספר אותו מסר למשלוח כתבי בי דין (ראו אישור המצאה בנט המשפט מיום 3.1.10). זאת ועוד, בין הדיון שבו ניתנה ההחלטה הדוחה את התובענה לבין הדיון הקודם חלף פרק זמן של כ-7 חודשים, אשר במהלכו - כך ניתן לצפות - היה על המבקש ובא כוחו, בנסיבות אלו, לעקוב מול מזכירות בית המשפט אחר ההליכים המתנהלים בעניינו לרבות מועדי הדיון בתיק.

בנוסף, החלטת בית המשפט שלא לבטל את ההחלטה הדוחה את התביעה יוסדה גם על כך שהמבקש לא הגיש עד לאותו מועד תצהיר עדות ראשית מטעמו, ללא הסבר סביר, למרות הוראת בית המשפט מיום 25.11.09 לפיה היה עליו להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו תוך 45 יום מהמועד שבו ישיב על שאלות המשיב (שהינו, כך עולה מהמסמכים שלפני, 10.2.10). גם אם לטענת המבקש אי הגשת התצהיר נבעה מכך שלא היו בידיו מלוא המסמכים הרלוונטים, היה עליו בנסיבות להגיש במועד בקשה מתאימה להארכת מועד להגשת תצהיר העדות הראשית ואין נפקא מינא אם נקבע מועד דיון אם לאו.

בנסיבות אלה, דומה שהאיזון ההולם הינו על ידי פסיקת הוצאות כתנאי לביטול ההחלטות הנ"ל, ומתן הוראה למבקש להגיש תצהיר עדות ראשית.

לפיכך החלטות בימ"ש קמא מיום 24.8.10 ו-13.6.10 תבוטלנה ויתקיים דיון בתובענה לגופה במעמד הצדדים, זאת בתנאי שהמבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון בבית משפט קמא בגין מחדליו וזאת ללא כל קשר לתוצאה הסופית בתובענה ויגיש תצהיר עדות ראשית בתיק.

סכום ההוצאות מועד התשלום ומועד הגשת התצהיר ייקבעו על ידי בית משפט קמא.

לא ימלא המבקש אחרי הוראות בימש קמא במועדים שיקבע האחרון , יחזור פסק הדין על כנו וערכאה דיונית תהיה רשאית להוסיף עליו גם הוצאות לרבות הוצאות הליך זה.

בנסיבות אין צו להוצאות הערעור. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: