חע"ק 6476-12-14 מדינת ישראל נ' ביטון

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בעניינו של הנאשם ביום 16.12.14 בהעדר המשיב, לנוכח אי התייצבותו לדיון.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו עבירה של השארת פסולת וצמחיה עזובה ביום 06.07.14, עבירה על סעיף 18 לחוק עזר קריית מלאכי (שמירת בטיחות החדר והנקיון ומניעת מפגעים ומטרדים), התשמ"ח- 1988.

המבקש זומן כדין אך לא התייצב וביום 16.12.14 ניתן כנגד המבקש פסק דין.

לטענת המבקש ורעייתו, הם מתגוררים בדירת גן שהכניסה אליה היא צדדית בשל ילדתם הנכה. בזמן ביצוע העבירה נערך מבצע צוק איתן. פקח העירייה נתן דו"חות לדיירי הבניין לגבי הגינה האחורית השייכת ל-4 כניסות, ולא רק לכניסה של הנאשם ומשפחתו. בזמן זה דיירים רבים לא שהו בביתם בשל המלחמה, וכך גם משפחת הנאשם וכששבו לביתם ראו את הדו"ח. לטענתם, הם פנו לביטול הדו"ח, אולם נאמר להם כי מדובר בזמן חירום וכי העניין יטופל. עוד נטען כי קיבלו את פסק הדין לביתם, ופנו שוב לעירייה לביטול הדו"ח. בתמונות שצילם הפקח הגינה נראתה מטופחת, מלבד ערימה קטנה של עשבייה שנערמה על ידי הגנן בזמן הטיפול בגינה, ושנאלץ להשאירה במקום בשל האזעקות.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, מדובר בדוח ברירת קנס אשר ניתן לכלל דיירי הבניין בעקבות כך שלא ניקו את חצר הבניין. הנאשם זומן במסירה כדין, וכי הנאשם ורעייתו אף מודים בכך בבקשתם. המשיבה לא קיבלה כל פנייה או ערעור בעניין ברירת הקנס. לחילופין המאשימה מסכימה להעמיד את הקנס על החוב המקורי וזאת בכפוף לכך שישולם תוך 30 ימים מיום מתן גזר הדין.

ההכרעה

הליך של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, מוסדר בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982. הסעיף מאפשר לנאשם שהורשע בעבירות חטא או עוון ודינו נגזר שלא בפניו, לבקש את ביטול הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו, וזאת בהתקיים אחד משני תנאים: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון, או עיוות דין שייגרם מאי ביטול פסק-הדין. כפי שטען המבקש, התנאים אינם מצטברים (רע"פ 10200/03 דביר שחוח נ' מדינת ישראל, (04/12/2003)).

באשר לעילת ההיעדרות – לא מצאתי בבקשה כל טעם לאי התייצבות הנאשם לדיון. הנאשם קיבל את הזימון לדיון כדין והיה עליו להתייצב לדיון ולשטוח טענותיו בפני בית המשפט.

באשר לעיוות הדין – המבקש טען בבקשתו טיעונים שונים, אשר היה ויוכיחן, יהיו בידיו טענות הגנה טובות כנגד כתב האישום. אכן מועד ביצוע העבירה הוא בתחילת מבצע "צוק איתן", וידוע שבתקופה זו רבים מתושבי הדרום לא נכחו בביתם, ולא התקיימה שגרה רגילה בעת ההיא. היה ויוכיח הנאשם טענתו כי במועד ביצוע העבירה כלל לא שהה בביתו, וכי מדובר בגינה שבדרך כלל הינה נקייה ומטופחת, יהוו הדברים טענות הגנה טובות לאישום כנגדו, יהיה מקום לאפשר לנאשם להשמיע דבריו ולהתגונן בכדי למנוע עיוות דין אפשרי.