חע"ק 4903-07-14 מדינת ישראל נ' פרץ

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 16.8.14, פעל בניגוד לסעיף 15 א' לחוק עזר לאשדוד (הסדרת מקומות רחצה) תשל"ו - 1976, בעת שקיבל אות אזהרה או הוראה ממציל, סדרן או מפקח למניעת סכנה לעצמו או לאדם אחר, או למניעת הפרעת למתרחצים או לשמירה על הסדר, ולא שעה לה.

בדיון שהתקיים ביום 8.7.14 טען הנאשם, על אף ששהו בחוף מספר רב של מתרחצים, אשר התרחצו במים, מצאה המאשימה לנכון לרשום דו"ח רק כנגדו, והסיבה לכך נעוצה בעובדה ש"מחפשים אותו", ובהמשך, במסגרת ניהול התיק טען, כי יתר המתרחצים במים היו עובדי עירייה וחבריהם.

נוכח טענת הנאשם, אשר מהווה, למעשה, טענת הגנה מן הצדק, בהתאם להוראות סעיף 149 (10) לחוק סדר הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982, לפיה פעל הפקח כנגדו באופן סלקטיבי ובררני, נקבע התיק להוכחות.

מטעם התביעה העידו מר דוד כהן, הפקח (להלן: "הפקח"), אשר רשם את הדו"ח נשוא כתב האישום ומר דוד לוגסי, מנהל מדור במחלקת פיקוח עירוני. מנגד, העיד הנאשם.

לאחר ששמעתי את מכלול העדויות וסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה חד משמעית, כי עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, וכי רישום הדו"ח כנגדו היה כדין, מכל הנימוקים המפורטים להלן.

הפקח, אשר רשם את הקנס לחובת הנאשם, העיד כי הגיע לחוף לאחר שקיבל קריאה ונדרש לטפל בחבורת נערים אשר היתה בחוף. מדובר בחוף גיל, אשר מיועד לגלישה בלבד, ואסור לרחצה. הפקח ציין מפורשות, כי בניגוד לטענת הנאשם, לא הגיע על מנת לרשום את הדו"ח לנאשם, אלא על מנת לטפל בנערים.