מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור נ' גושן קלעי

 לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ולראיותיהם החלטתי לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה המיוחסת לה בתיק זה.

רקע

בתאריך 8.9.16 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לו עבירה של חניה על מדרכה באופן המהווה מכשול ברחוב ומפריע לתנועת הציבור, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עזר לפרדס חנה – כרכור (שימור רחובות) התשט"ו – 1955. הנאשמת מואשמת בכך שבתאריך 18.11.15 בשעה 19:06 או בסמוך לכך, ברח' המייסדים ליד בית מס' 54 בפרדס חנה, היא החנתה רכב מ.ר. 71-481-12 (להלן: "הרכב") על המדרכה.

כתב האישום הוגש לבית המשפט בעקבות בקשת הנאשמת להישפט בגין דו"ח מס' 4984-1-0.

טענות הצדדים

בתגובתה לכתב האישום טענה הנאשמת כך: "...בכתב האישום כתוב שאני חניתי על מדרכה, אז זו אינה מדרכה אלא רחבה מאוד גדולה שנמצאת בכרכור מה שנקרא "קפה כרכור", מקום מאוד פופולארי, לפניו יש רחבה מאוד גדולה, אני לא יודעת כמה זמן בית הקפה הזה קיים אבל האופן שבו חונים בו הוא כבר שנים כזה. אני ישבתי עם חברתי לשתות קפה בערב וכשיצאתי השתאיתי מאוד למצוא שם דו"ח ע"ס 475 ₪, הייתי נסערת מאוד. נכנסתי פנימה לבית הקפה ושאלתי האם הם מודעים לכך שמקבלים כאן דו"חות חניה וענה לי בעל בית הקפה שהם רצו להתריע או הם שמו איזושהי מודעה על הכניסה לבית הקפה ונאמר להם על ידי אחד מהפקחים שהם לא רשאים לשים שלט כזה שאי אפשר לחנות שם ואם הם יעשו כך הם בעצמם יקבלו קנס. בכל מקרה אני הסתכלתי למחרת בבוקר אם יש שלט שמגביל את החניה שם ולא ראיתי שום דבר שיוצר שם איזושהי בהירות שבמקום הזה לא חונים והראיה לכך שכמה חודשים לאחר מכן המקום סומן בצורה מאוד ברורה...".

לתמיכת טענותיה הציגה הנאשמת בפני, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שלה, תצלום שבו נראה המקום הנדון כשהוא מסומן בצבע לבן המתחם את האזור האסור בחניה – סימון שלטענתה בוצע מספר חודשים לאחר המועד בו בוצעה העבירה המיוחסת לה.

מנגד טענה ב"כ המאשימה כי האיסור על העמדת וחניית כלי רכב במקום מתבצעת ברציפות מאז שנת 2012 ובתשובה לשאלתי אמרה כי הנסיבות בהן נצבעה המדרכה בצבע הלבן התוחם, אינן ידועות לה.

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי בתצלום בו נראה רכבה של הנאשמת כשהוא עומד על המדרכה במקביל ובסמוך לכביש, נראים כלי רכב נוספים החונים כדין - בחלק הפנימי של האזור המרוצף

ובניצב אל הכביש.

לאור אופי טענות הנאשמת ולמרות שעל פניו נראה היה לי כי האופן שבו היא החנתה את רכבה במקום הנדון עולה כדי עבירה של חניה על מדרכה, סברתי כי מדובר במקרה שיש לברר את נסיבותיו עד תום. זאת בעיקר בשל אופן עמידת כלי הרכב הנוספים על החלק הפנימי של אותו אזור מרוצף, טענת ב"כ המאשימה כי מדובר באזור שהוא מותר לחניה והתצלום שהוצג על ידי הנאשמת ומלמד על כך שלאחר המקרה שבו ניתן לה הדו"ח, סומן המקום המסוים בו חנה רכבה בצבע לבן הממחיש את האיסור החל על חניה במקום. משכך, הוריתי לב"כ המאשימה להניח בפניי הסבר מפורט בכל הנוגע לסדרי החניה הנהוגים באזור ואופן אכיפת האיסור של חניה על מדרכה בחלקיו השונים.

בתאריך 1.3.17 הגישה ב"כ המאשימה לתיק בית המשפט את תצהירו של מהנדס המועצה המקומית פרדס חנה –כרכור מר אריה רפפורט. בתצהיר הפנה המהנדס אל קיומו של רצף המדרכות מדרך הבנים ועד לרח' אחוזה וציין כי מקום החניה היחיד המותר בקרבת בית הקפה הנדון הוא האזור בו חונים כלי הרכב בניצב למדרכה והכביש בתחום המהווה מגרש חניה פרטי של הבניין. את רישום הדו"ח לרכבה של הנאשמת כמו גם לכלי הרכב הנוספים שחנו במקום הסביר המהנדס בכך שאלה חנו על השטח המיועד לשמש כמדרכה להולכי הרגל – זה הממוקם משמאל לקו גבול זכות הדרך ואשר החניה עליו מאלצת את הולכי הרגל לרדת את הכביש או ללכת בין כלי הרכב החונים בניצב לכביש ולבית הקפה לבין אלה החונים על המדרכה באופן המהווה סיכון ומכשול עבורם.