חע"ק 1422-07-13

בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 10.11.13.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, להלן ההחלטה:

1. כנגד הנאשם נרשמה ברירת קנס בגין עבירה על חוק עזר לאשדוד (הסדרת מקומות רחצה), התשל"ו-1976, בשל הכנסת כלי רכב לשפת הים.

2. הנאשם לא שילם את ברירת הקנס, לא התייצב לדיון בעניינו, ומשכך נשפט בהעדרו ודינו נגזר. לגזר הדין, אשר לא שולם במועדו, התווספה ריבית פיגורים בסך 570 ₪ וכן הוצאות גבייה בסך 193.80 ₪, כך שכיום עומד החוב על סך 1,718.30 ₪.

3. עתה פונה הנאשם בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. לטענתו, מעולם לא קיבל דרישה לתשלום הדו"ח ואף לא הזמנה למשפט. רק כאשר עוקל חשבונו, ולאחר בירור מול משרדי המאשימה, קיבל לידיו לראשונה את גזר הדין.

   הנאשם טוען, כי הודעות המאשימה נשלחו למענו ברח' ********, כתובת בה אינו מתגורר מזה מס' שנים, אולם, מאחר ומתכוון לשוב ולהתגורר בדירה זו בעתיד, לא עדכן את כתובתו במשרד הפנים, ודאג לבצע הפניות דואר למשרדו. לטענתו, בשל אופי עיסוקו, הוא מקבל דברי דואר בעקביות.

   לגופו של עניין, טוען הנאשם, כי מעולם לא הגיע לשפת הים באשדוד, אלא בנו, חננאל חדד, הוא שהגיע לאזור, אולם גם לדברי בנו, לא נתקבל אצלו דו"ח. משכך, עותר הנאשם לבטל את פסק הדין, מכוח התקיימותן של שתי החלופות המאוזכרות בסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982.

4. בתגובתה, מציינת המאשימה כי הבקשה הוגשה רק ביום 06.07.15.

   חרף טענת הנאשם, כי מעולם לא הומצאו לידו הודעת הדו"ח או גזר הדין, ניתן לראות מנספחי תגובת המאשימה, כי הזימונים בוצעו כדין, וזאת בהתאם לכתובתו הרשומה של הנאשם במשרד הפנים.

   באשר לטענת הנאשם ביחס לתקלות בדברי הדואר, הרי שטענות אלה תמוהות בשים לב ליתר טיעוניו בדבר קבלת יתר דברי הדואר, דווקא בשל אופי עיסוקו.

   משכך, ומאחר וההזמנה נשלחה לכתובתו העדכנית של הנאשם במשרד הפנים, חלה החזקה הקבועה בתקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד- 1974. ככל והנאשם מתגורר בכתובת אחרת, מוטלת עליו החובה לעדכן את כתובתו בהתאם, ברישומי משרד הפנים.

   בנוסף, היה על הנאשם להגיש בקשתו בהתאם למועד הקבוע בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי.