חע"מ 67810-12-14 מדינת ישראל נ' מקלר, חע"מ 63691-11-14 מדינת ישראל נ' שקלובסקי

לפני בקשה להורות על עיון בחומר חקירה על פי סעיפים 74 ו- 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982.

בתיקים שבכותרת הוגשו כתבי אישום כנגד המבקשים אשר לפי הטענה העמידו שניים מגלגלי רכביהם על המדרכה, ברחוב חשוון, קריית גת, במועדים שצוינו בכתב האישום.

הוראת החיקוק שלפיה הואשמו המבקשים הינה העמדת רכב על המדרכה, לפי סעיף 5 (ב)(3) לחוק עזר לקרית גת (העמדת רכב והחנייתו), התשנ"ה- 1994.

במסגרת הבקשה הנדונה עתרו המבקשים להמציא לעיונם את המסמכים כדלקמן-

פרוטוקול או כל מסמך אחר המתיר הצבת מחסום "פרטי" בכניסה לחניון מאחורי מבנה בית המשפט. מידע לענין הבעלות, חיוב וזהות משלם הארנונה בשטח החניון שבחצר בית המשפט. מידע לענין הבעלות, חיוב וזהות משלם הארנונה בשטח הצמוד "לשופרסל" בקרבת בית המשפט, וכן כל מסמך רלבנטי, לרבות החלטות מוסמכות של גורמי הרשות המקומית ואישורי משטרת ישראל המסדירים קביעת איסור חנייה וסימון "אדום-לבן" בסביבת בית המשפט.

המבקשים טענו כי המשיבה אינה מאפשרת לאזרח המגיע למתחם בית המשפט שלא לעבור על החוק בשל מדיניות חנייה לא ראויה, שכן בית המשפט הוא מבנה ציבורי, היחידי במתחם הנדון, שאין בצידו חנייה הפתוחה לכלל הציבור או בתשלום.

עוד נטען שבמקום החנייה הצמוד לבית המשפט החליטה המשיבה להציב מחסום ולהעביר את הבעלות לגוף פרטי שלא ידוע מי מפעיל.

באשר למגרש החנייה הסמוך לבנין בית המשפט, הפתוח לציבור, נטען שהמדובר במגרש חנייה של רכבת ישראל וכי המבקשים או כל אזרח אחר המגיע לבית המשפט "מוזמן לשקר שנסע ברכבת כדי לחנות את רכבו באותה חנייה", מה גם שהחניון מלא משעה מוקדמת בבוקר.

באשר למתחם "שופרסל", הנמצא במרחק של כ- 200 מ' מבית המשפט, נטען כי גם שם החנייה היא של "שופרסל", וכפועל יוצא מכך "כל אזרח מוזמן לשקר שהוא קונה שלה שופרסל", ולתפוס את המקומות השמורים לקונים.

כן נטען לאכיפה בררנית, סלקטיבית, המתבצעת באופן ספורדי, כחלק מטענה להגנה מן הצדק, כאשר המשיבה לא ביצעה פעולות אכיפה לחונים במקומות אסורים במגרש הרכבת, ועל המדרכה במקומות שסומנות ב"אדום- לבן", וכן לגבי חנייה על המדרכה באותם מקומות שבהם היא נאסרה, בצמוד לבית המשפט מול הכניסה המיועדת לשירות בתי הסוהר.

המבקשים טענו כי מתפקידה של המשיבה לתת לציבור פיתרון של חנייה זמינה בסמוך לבית המשפט.

המבקשים הוסיפו וטענו שהחומר המבוקש הינו רלבנטי ומהותי להגנתם ולבירור האשמה בתיק זה, ומניעת האפשרות לעיין בו תפגע בהגנתם, ותשלול מהם את האפשרות להתגונן כראוי כנגד האשמות בהם הם כופרים ותביא לעיוות דין.