חע"מ 20998-06 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שפלת הגליל נ' עואד ואח'

1. עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישו המבקשים לביטול תוספת פיגורים.

2. ביום 31.10.10 הודו הנאשמים בתיק זה, באמצעות סניגורם, בעובדות כתב האישום והורשעו בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום: בניה ללא היתר של בית מגורים על קרקע חקלאית ושימוש ללא היתר. בית המגורים כולל מבנה בן שתי קומות: קומת עמודים בשטח של כ – 346 מ"ר וקומת מגורים מעל קומת העמודים בשטח של כ - 285.5 מ"ר. הוראות החיקוק בהן הורשעו המבקשים: ביצוע עבודות בניה הטעונות היתר ללא היתר לפי ס' 145(א), 204(א), 208, 218 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

באותו היום ניתן נגדם גזר הדין.

לעניין הקנס נקבע בגזר הדין כי על כל אחד מהמבקשים לשלם קנס בסך 47,000 ₪ או 470 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב – 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,566.6 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ביום 1.1.11 וכל תשלום נוסף ב – 1 לכל חודש אחריו.

כמו"כ, חוייבו המבקשים יחד ולחוד בתשלום כפל אגרת בנייה בסך 19,486 ₪. הסכום הנ"ל, נקבע, ישולם במשרדי המאשימה עד ליום 30.12.11, או מועד קבלת ההיתר, המוקדם מבין השניים.

3. ביום 21.3.17 – למעלה מ – 6 שנים לאחר מתן גזה"ד, הוגשה בקשה זו לביטול תוספת פיגורים.

בבקשה נטען כי ביהמ"ש הורה למבקשים לשלם קנסות וכפל אגרות בסך 66,486 ₪ והמבקשים שילמו את מלוא הקנסות. חלק מתשלום הקנסות, נטען, התבצע באיחור, עקב מצבם הכלכלי הקשה. מבקש 1 - מקבל קצבת נכות כלכלית מהביטוח לאומי בסך 5,738 ₪.

מבקש 2 – אדם הסובל ממצב בריאותי קשה ומקבל קצבת נכות כללית מהביטוח לאומי בסך 3,864 ₪.

4. ביום 22.3.17 הגישה ב"כ המאשימה תגובתה לבקשה לפיה, משסיים ביהמ"ש את מלאכתו עם מתן גזר הדין וקם מכסאו אין לו סמכות לדון בשינוי גזר הדין שלא על דרך ערעור. מעבר לכך, צויין, גזר הדין ניתן לפני כשבע שנים.

על כן ביקש ב"כ המאשימה לדחות הבקשה.

הכרעה

5. אני קובעת כי דין הבקשה לביטול תוספת פיגורים להידחות מהטעמים הבאים:

א. מהודעות התשלום שצורפו לבקשה עולה כי הקנס וכפל האגרה שולמו ע"י המבקשים רק ביום 9.1.17 – 6 שנים לאחר המועד בו היו אמורים להתחיל ולשלמו (1.1.11).

ב. חומרת העבירה - המבקשים הורשעו בבניה ללא היתר של בית מגורים רחב היקף, הכולל קומת עמודים בשטח של כ – 346 מ"ר וקומת מגורים מעל קומת העמודים בשטח של כ - 285.5 מ"ר, וכל זה על קרקע חקלאית.

ג. בניית בית מידות כה גדול בהיקפו – משקף מצב כלכלי שהוא מעל הממוצע.

ד. הבקשה הוגשה למעלה מ – 6 שנים מאז ניתן גזר הדין, שיהוי ניכר, שיש בו די כדי לדחות הבקשה על הסף.