חע"מ 2051-09 עירית באר-שבע נ' אל צאנע

הנאשם הגיש בקשה כי מותב זה זה יפסול את עצמו מלדון בתיק. ייאמר מיד, הבקשה נדחית.

נראה כי התבלבלו כאן היוצרות. מדובר בתיק שההליכים בו החלו בשנת 2009 . הנאשם שהוא עורך דין במקצועו היה אמור להיות מודע לסוג ההליכים. אינני יורד בשלב זה לחקר מדוע התיק התעכב במשך כל כך הרבה שנים, אולם, אינני יכול גם להתעלם מהתנהלותו של הנאשם וב"כ.

כתב האישום הוגש ביום 26.4.2009 והשינוי היחידי בכתב האישום שהוגש ביום 3.5.2017 היה הוספת עדת תביעה.

במשך מספר שנים ניסו הצדדים להגיע להבנות ביניהם על מנת ליתר את שמיעת התיק ובסופו של דבר נמסרה הודעה ביום 7.6.2016 כי בכוונת המאשימה להמשיך בהליכים נגד הנאשם. בו ביום נקבעה ישיבת תזכורת במעמד הצדדים ליום 8.9.2016.

בעקבות שינויים בתכנית העבודה של בית המשפט נדחה הדיון ליום 9.1.2017. לבקשת הנאשם נדחה הדיון ליום 24.4.2017.

לדיון התייצב ב"כ הנאשם, עו"ד סייף ,וביקש ארכה לצורך צילום החומר. למרות שהנאשם ידע היטב על הדיון ועל האפשרות לשמיעת התיק עוד מיום 7.6.2016 החומר לא צולם אך למרות זאת בית המשפט אישר דחיה קצרה.

יום לפני הדיון שנקבע, הגיש ב"כ הנאשם בקשה לדחות את הדיון ואת ההקראה וזאת משום שלא הצליח לצלם את החומר. בסופו של דבר כעולה מהבקשה, חומר החקירה הומצא לו ביום 4.5.2017.

לא ברור מדוע הבקשה לדחיית מועד הדיון הוגשה רק יום לפני הדיון ולא ברור עוד מדוע בכתב אישום אשר לא עולה על עמוד אחד (יש לשער כי אין מדובר בחומר חקירה רחב היקף) יש צורך בימים נוספים. לכן לא ראיתי שום מקום להורות על דחיית הדיון.

ב"כ הנאשם לא טרח להתייצב במועד ובניגוד לאמור בבקשתו, הדיון התעכב במשך למעלה משעתיים עד שהחל ביום 8.5.2017 (יש לציין כי מה שהועבר לידיעתי היה שעורך הדין מתעכב בדיון ברמלה). באותו דיון החליט ב"כ הנאשם להתעלם מהחלטת בית המשפט ולא הסכים להשיב לאישום. זוהי בהחלט התנהלות לא ראויה של סנגור. זוהי בהחלט התנהגות המלמדת על זלזול בבית המשפט ואף חוצפה.