חע"מ 14018-12-14 מדינת ישראל נ' עטייה ועוד

1.במהלך דיון ההוכחות שהתקיים 29/3/16, העלה הנאשם טענה כי אין לקבל כראיה תמונות שצילם פקח העובד בשירות המאשימה, היות ולגישתו הגשת תדפיסי התמונות איננה עומדת בכללים שנקבעו בהוראות פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). היות שכך, עצרתי את הדיון והוריתי לצדדים להגיש טיעון כתוב בעניין זה.

2.הנאשם טוען כי תדפיסי התמונות הינם העתקים ערוכים של קובצי תמונות, ועל כן, תדפיסים אלה אינם עומדים בכלל בדבר החובה להגיש את הראיה הטובה ביותר. להשקפתו, ניתן ללמוד מהתמונות גופן כי התמונות נערכו. הוא הוסיף עוד, כי ישנן תמונות נוספות אשר צולמו במועד ביצוע העבירה, אותן המאשימה לא הציגה בפני ביהמ"ש מסיבות השמורות איתה.

בהקשר זה מוסיף הנאשם, כי גם בהצעת החוק לתיקון פקודת הראיות, ככל שתתקבל בסופו של יום, לא ניתן יהיה להגיש את תדפיס המחשב, שכן לגישתו, על פי התיקון המוצע לחוק, ניתן יהיה להגיש רק את חומרי המקור, קבצי המחשב, ואילו את הפלטים לא ניתן יהיה להגיש, אלא בהתקיים שורה ארוכה של תנאים, אשר אינם מתקיימים לטענתו במקרה זה.

3.הנאשם מפנה גם לסעיפים 40 ו- 41 לפקודת הראיות, וטוען, כי ניתן להגיש העתק צילומי רק לגבי סוגי מסמכים אשר נקבעה לגביהם הוראה מיוחדת בתקנות, וכי תדפיסי התמונות אינם באים בכלל מסמכים אלה.

4.המאשימה בתשובתה טוענת, כי בעידן הדיגיטאלי, שבו צילומים אינם תוצר של פיתוח תשליל (פילם), אלא הצילום נשמר באופן אלקטרוני על גבי שרתי המחשב של המאשימה ועל כן, לא ברור כלל מהו מסמך המקור אליו מכוון הנאשם.

המאשימה מוסיפה עוד, כי כל אחד מן הפלטים מהווה רשומה מוסדית ועל כן ניתן להגיש את הצילום בהתאם להוראת סעיפים 36 ו- 41א לפקודת הראיות.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובע כי הצילומים שנעשו על ידי הפקח קבילים כראיה וניתן להגישם בכפוף לעדותו של הפקח אשר צילם אותם, ואנמק.

6.תחילה, אסיר מן הדרך את טענת המאשימה, כי פלט המחשב ובו התמונות מהווה רשומה מוסדית. סעיף 36(ג) לפקודת הראיות קובע, כי הוראות ס"ק (א) לא יחולו על רשומה שנערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית, ובעניין זה נפסק בעפ"א (ת"א) 80059/07 גנאל נ' עיריית תל-אביב (11/11/2007), כי מחלקת החניה והאכיפה של העירייה מוחזקת כרשות חקירה ו/או אכיפה פלילית, ועל כן "רשומה מוסדית" אשר נוצרה על ידי מחלקה זו איננה קבילה כראיה בהתאם להוראת סעיף 36(ג) לפקודת הראיות.

אציין בהקשר זה, כי ברע"פ 5169/11 רובין נגד מדינת ישראל (26/7/2011) הותיר כב' השופט א' רובינשטיין שאלה זו ללא הכרעה, משקבע כי הסתמכותו של המבקש בהליך שבפני על פסק הדין הנ"ל לא יהא בה כדי להועיל לו בנסיבות המקרה.