חע"מ 1244-09 עיריית נתיבות נ' מסיקה חדווה

בפניי בקשה שהגישו הנאשמים בתיק (להלן: "המבקשים"), להורות למאשימה (להלן: "המשיבה") לפצותם בגין הוצאות הגנתם, ובתוספת 50% בגין מאמץ מיוחד, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

כנגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום בתיקים המפורטים בכותרת החלטה זו, בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה. כתבי האישום הוגשו בשנת 2005. הכרעת הדין ניתנה בעניינם של המבקשים ביום 22/12/2013. בהכרעת הדין, זוכו הנאשמים מכל העבירות שיוחסו להם, תוך כתיבת ביקורת חריפה על התנהלותה של המשיבה והאורגנים הממלאים בה תפקידים, וכנגד ההחלטה להעמיד המבקשים לדין בגין העבירות שיוחסו להם.

טענות המבקשים בתמצית:

לטענת המבקשים, המשיבה ייחסה להם עבירות "מכל הבא ליד", גם אם באופן מהותי ומשפטי אותן עבירות נמצאו עומדות בסתירה אחת לשנייה.

עוד נטען, כי בהכרעת הדין נקבע, באופן פוזיטיבי, כי מהותית לא היה כל בסיס להגשת כתבי האישום. לטענת המבקשים, נקבע כי למשיבה לא היה אפילו בדל של ראיה להגשת כתב האישום בגין חלק מהאישומים, לא נערך למבקשים שימוע כנדרש קודם להחלטה להעמידם לדין, חלק מעבירות הבנייה ללא היתר שיוחסו למבקשים התיישנו, לגבי חלק אחר ולא היתה אינדיקציה כלשהי למעורבותם של המבקשים בהליך הבנייה או בשימוש בנכס נשוא כתב האישום. עוד נטען כי כפי שהוכח ונקבע במפורש בהכרעת הדין, המניעים להחלטת המשיבה להעמיד את הנאשמים לדין היו מניעים זרים אשר נבעו מרצונו של ראש העיר דאז "לטפל" במבקש, אשר היה יריבו הפוליטי, לאחר ריב שפרץ ביניהם.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי גם לאחר הגשת כתבי האישום, וגם לאחר שהתמונה הראייתית התבהרה, לא חזרה המשיבה מכתב האישום והתעקשה שלא לבטלו או למצער לתקנו, וזאת לאור המניע שעמד בבסיס הגשתו מלכתחילה.

המבקשים טענו גם, כי בנוסף לעילה הנ"ל, ישנן נסיבות נוספות המצדיקות פסיקת פיצויים בעניינם. בעניין זה טענו כדלקמן:

• החלטת המשיבה להגיש ארבעה כתבי אישום נפרדים, הביאה לכך שהמבקשים נאלצו לנהל הגנה נפרדת ביחס לכל אחד מכתבי האישום השונים. כך, היה גם צורך להופיע במועדי הקראה ודיונים נפרדים שהתקיימו ביחס לכל אחד מן התיקים עד שהואילה המשיבה להסכים לאיחוד הדיונים.