חע"מ 11525-08-15 מועצה מקומית גן יבנה נ' שיטנבורג

1.בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן ביום 3.11.15 ובהיעדר התייצבות המבקש לדיון.

2.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה על פי חוק עזר לגן יבנה (שמירת הסדר והניקיון), התשנ''ג – 1993 (להלן: חוק העזר), הקובע בסעיף 77 איסור על השארת חפצים מיושנים וגרוטות רכב ברשות הרבים "אלא במקום שנקבע לכך בידי ראש המועצה, ובלבד שדרוש לעשות כן להעברתו או לתיקונו של החפץ המיושן או הרכב הנטוש ולא יותר מן הזמן הסביר הדרוש לכך."

3. ביום 3.11.15 ניתן כנגד המבקש גזר דין וזאת בהיעדר התייצבות לדיון ההקראה, אליו זומן. הנאשם עתר לביטול גזר הדין.

4. לטענת המבקש, הרכב שהחנה ברחוב, שבעקבותיו ניתן הדו''ח, הינו רכב בעל רישיון וטסט בתוקף. עוד מציין המבקש כי הוא פנה למאשימה עם כל הניירת המתאימה לביטול הקנס וחש כי "הבינו לליבו" והדו''ח בוטל ולכן לא הבין מדוע ניתן גזר דין בהעדרו.

5. לטענת המשיבה, הדו''ח שבוטל, אליו התייחס המבקש הוא דו''ח מספר 391-2-3 שניתן ביום 10.04.14, ואילו הגזר דין שניתן בהעדר מתייחס לדוח אחר, מספר 4351-2-3 שניתן ביום 1.07.15. באשר לטענה כי הרכב הוא בעל טסט תקף השיבה המשיבה כי בכך כדי להביא לביטול הדו''ח, מאחר שהפקח מר חיים אלימלך, מצא בביקורות שערך, כי הרכב לא הוזז והיווה מפגע ומכשול.

באשר לזימון לדיון, טענה המאשימה בתגובתה כי המבקש זומן כדין והיה מודע היטב למועד הדיון מאחר שהגיש בקשה להישפט, כפי שעולה מתצהירה של גברת דורית דבורה קוזק, מזכירת מחלקת פיתוח מטעם המשיבה, אשר טיפלה בהגשת הבקשה לבית המשפט.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על כל נספחיהם, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

7. הליך של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, מוסדר בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982.

הסעיף מאפשר לנאשם שהורשע בעבירות חטא או עוון ודינו נגזר שלא בפניו, לבקש את ביטול הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו, וזאת בהתקיים אחד משני תנאים: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון, או עיוות דין שייגרם מאי ביטול פסק-הדין, כאשר התנאים אינם מצטברים (רע"פ 10200/03 דביר שחוח נ. מדינת ישראל, [04/12/2003]).

8. באשר לעילת ההיעדרות: אין בענייננו עילה מוצדקת. הטענה כי המבקש חשב שמחלו לו על הדו''ח, אינה מספיקה. על המבקש מוטלת האחריות להתייצב במועד לדיון שנקבע לו, אלא אם קיבל הודעה פורמאלית כתובה, על פיה בוטל הדיון ואין צורך בהתייצבותו. הימנעות מלהתייצב לדיון אליו זומן הוא בבחינת רשלנות הגובלת בזלזול בזמנו של בית המשפט ושל המשיבה.

9. באשר לעילת עיוות הדין: בבקשת המבקש אין זכר לטענה בדבר עיוות דין אשר ייגרם לו אם לא יבוטל גזר-הדין. על פי ההגדרה שבסעיף 76 לחוק העזר, גרוטת רכב כולל, בין השאר, "כלי רכב מנועי החונה ברציפות ללא תנועה או תזוזה במקום פרטי או ציבורי או ברחוב במשך תקופה של 30 ימים לפחות ומהווה מפגע או מכשול במקום פרטי או ציבורי או ברחוב ומפריע לניקויים." המבקש למעשה אינו כופר בטענה כי הרכב שהושאר על ידו, לא נחשב כגרוטת רכב על פי חוק העזר. שאת ועוד, המבקש לא טוען בבקשתו כי לא ביצע את העבירה.

10. נוכח כל הדברים האמורים, אין מקום לביטול גזר הדין שניתן כנגד המבקש ופסק הדין יוותר על כנו.

11.בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בגין הצורך בהגשת תגובה לבקשה שהוגשה.

המזכירות תשלח ההחלטה לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ו, 23 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.