חסן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 5.9.10 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה במהירות של 135 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש בלבד.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; והשניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

כידוע, נושא מדידת המהירות בידי משטרת ישראל מצוי כיום לפתחו של בית המשפט העליון לאחר קביעת בית המשפט המחוזי בדבר חיוב המשטרה בכיול המכשירים. מספר בתי משפט כבר הביעו דעתם כי לאור מצב זה מן הראוי כי המשטרה לא תעשה שימוש בכלי הפסילה המנהלית כאשר הנושא כולו מצוי בסימן שאלה וכאשר על פי הפסיקה המדידה אינה תקינה. אל מול החלטות אלה קיימות גם החלטות אחרות, כגון החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 27982-08-10 שם נקבע כי אף ללא כיול יכולה מדידת המכשיר לשמש ראייה לכאורה, שכאמור די בה בשלב זה.

במקרה דנן, מעבר למדידה עצמה, קיימת "ראשית הודאה" מצד המבקש, הן בפני השוטר שערך את הדוח והן בפני הקצין שערך את השימוע. בפני השוטר אמר המבקש כי הוא ממהר הביתה עקב הרמאדן, ובפני הקצין אמר כי "לא שם לב לשעון".

יודגש כי המדובר בחריגה משמעותית מהמהירות המותרת, כזו שאין צורך ב"בדיקת השעון" כדי לגלותה, ואינני מקבל כי אדם נוסע במהירות כזו מלי להיות מודע לכך.

לגבי המסוכנות, המבקש צבר לחובתו 39 הרשעות קודמות, לרבות עבירות מהירות קודמות, מעורבות בתאונות ועבירות חוזרות הקשרות בנהיגה או בהסעת נוסעים בלא חגורת בטיחות – עבירות שיש בהן כדי להצביע על חוסר מודעות או זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש.

המבקש טוען לצורך ברשיון לשם הסעת בתו העיוורת ופרנסת בני משפחתו. המדובר בעילות אשר היו ידועות היטב למבקש ועבירה אשר נעשתה תוך מודעות. אם החליט המבקש לסכן את רשיונו (שלא לומר לסכן את חייו) ולנהוג כפי שנהג, אין לו להלין אלא על עצמו.

כאשר אני מביא בחשבון את כל האמור לעיל, סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין. יחד עם זאת, סבורני כי בנסיבות ניתן לקצר את תקופת הפסילה ולהעמידה על 15 יום, וזאת בטרם נשפט הנאשם בתיק העיקרי, כאשר די בתקופה זו, כך יש לקוות כדי להעמיד את המבקש על חומרת התנהגותו ולהרתיעו מלחזור עליה.

אשר על כן, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 15 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"א, 14 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: