חסן נ' לויפרמן

החלטה

1.בפני בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת סעד למתן צו עשה לביצוע התיקונים הנדרשים בדירת הנתבע, כך שתימנע חדירת מים לדירת התובעים.

התביעה החלה כתביעה קטנה לפיצוי כספי בגין נזקים נטענים כתוצאה מנזילת מים, שלטענת התובעים, חודרים לדירתם, כתוצאה מליקויים או אי איטום ראוי בדירת הנתבע.

בהתאם להחלטה מיום 21.2.13 ובגין הצורך בהגשת חוות דעת מומחים, עברה התביעה להתברר בסדר דין רגיל.

2. הנתבע התנגד לבקשה וטען כי גג הרעפים שנבנה פתר כל בעיה של חלחול מים.

דיון

3. באופן כללי, גישת בית המשפט לתיקון כתב תביעה, הינה ליברלית וכאשר בעל דין מבקש לתקן כתב תביעה על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נענים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים (ראה ע"א 3092/90 אגמון נ. פלדבוי, רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה).

המקרים בהם לא יאפשר בית המשפט תיקון, הינם, כאשר התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או כאשר יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

הרציונל להלכות אלו הינו, כי אין לפגוע בזכות צד להביא בפני בית המשפט את כל הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. על התרשלותו של צד בכך שלא הציג טענותיו כראוי מלכתחילה, ניתן לפצות בהוצאות.

4. במקרה דנן, אין ספק כי הסעד של מתן צו עשה ,רלוונטי לפלוגתאות שבין הצדדים .

טענת הנתבע כאילו הגג שנבנה פתר את חלחול המים הינה טענה לגופם של דברים ואין בה כדי למנוע היעתרות לבקשה. טענת הנתבע הינה טענה שבמומחיות עליה חלוקים הצדדים והיא תתברר במהלך הדיון בתביעה. מובן כי ככל שביה"מ יקבל את הטענה, תידחה התביעה לצו עשה, אך אין בכך כדי למנוע בשלב זה היעתרות לבקשה לתיקון התביעה.

5.הבקשה הוגשה במהלך ישיבת קדם משפט ראשונה ולאור השלב המוקדם בו הוגשה, שוכנעתי כי יש להיעתר לה.

אציין כי בנסיבות, מאחר שבמסגרת תביעה קטנה לא יכול היה התובע לתבוע סעד של צו עשה, הרי אין אף להלין על התובע או לחייבו בהוצאות על כי לא תבע מלכתחילה סעד זה. משביה"מ הורה על העברת התביעה להליך רגיל, מן הראוי לאפשר לתובע לתקן את תביעתו כך שמכלול הסעדים הרלוונטיים לצורך הכרעה שלימה וסיום המחלוקת בין הצדדים, ייתבעו.

לאור האמור, אני מתירה תיקון התביעה ,כמבוקש.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום.

הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן 30 יום לאחר מכן.

6.בהמשך להחלטתי מיום 9.4.13 ומאחר שהצדדים הגישו חוות דעת סותרות והמדובר במחלוקת שבמומחיות, שוכנעתי כי יש למנות מומחה מטעם ביה"מ.

בהתייחס לבקשת הנתבע (אשר הודיע כי אינו מסכים למינוי),כי לחוות דעת המומחה מטעם ביה"מ יהיה מעמד זהה ליתר העדויות בתיק, או כי תינתן אפשרות לחקירת מומחי הצדדים, מופנה הנתבע להוראות תקנה 130(ב)לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולמעמדה של חוות דעת מומחה ביה"מ בהתאם להלכה הפסוקה.

7.לאור האמור, לאחר שמיעת הצדדים, ובהתחשב בסוגיה שבמחלוקת, המחייבת מומחיות מקצועית בתחום הנדון, הריני ממנה את המהנדס מר שרגא אלרום (רח' הרצל 60/3 קריית שמונה, ת.ד 11810 טל: 046951744 ),כמומחה מטעם בית המשפט.

בשכר טרחתו של המומחה יישאו הצדדים שווה בשווה, בשלב זה.