חסן כטיב נ' מדינת ישראל , משרד ה ביטחון

החלטה

התובע הגיש נגד הנתבעת תובענה לפיצוי נזקי גוף. התובענה הופסקה בהסכמת הצדדים. לימים הוגשה התובענה מחדש. האם יש לברר את התובענה מראשיתה או מן השלב אליו הגיע הבירור בעת הפסקתה? על כך נסבה המחלוקת בין הצדדים.

א.ברקע המחלוקת

1.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית בתיק אז' (שלום נצרת) 2203-07 (להלן ההליך הקודם). בהליך הקודם הוגשו בקשות מקדמיות, התובע חוייב במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת, הפקיד את הערובה בקופת בית-המשפט והצדדים הגישו תצהירים של עדיהם.

2.בדיון שהתקיים בהליך הקודם ביום 25.1.2010, לאחר הגשת תצהירים וטרם שמיעת ראיות, הודיע בא-כוח התובע כי הוא נתקל בקשיים בהבאת העדים ועל כן ביקש להפסיק את התובענה תוך הפסקת מרוץ ההתיישנות. בא-כוח הנתבעת נתן הסכמתו להפסקת התובענה ובלבד שמרוץ ההתיישנות יופסק למשך תשעה חודשים בלבד, וככל שהתובענה לא תחודש בתוך תקופה זו ימשיך מרוץ ההתיישנות כסדרו. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה ובית-המשפט הורה על הפסקת התובענה תוך מתן פטור לתובע מתשלום יתרת האגרה החלה בגינה.

3.התובענה שלפני, שהיא זהה בעיקרה לזו שהוגשה בהליך הקודם, נפתחה ביום 19.9.2010. הנתבעת התגוננה לפי כתב-הגנה שהוגש ביום 19.1.2011. הצדדים לא הגישו בקשות מקדמיות.

4.לטענת התובע אין בירור ההליך הנוכחי מוגבל לראיות שהוגשו על-ידו בהליך הקודם. הוא מבקש לברר את התובענה מן השלב בו הסתיים ההליך הקודם תוך קביעת מועדים להגשת ראיות הצדדים בתצהירים ושמיעת הוכחות. מנגד גורסת הנתבעת שיש לברר את התובענה תוך הגבלתה לתצהירים שהוגשו בהליך הקודם. ככל שיותר לתובע להגיש ראיותיו מחדש מבלי שיוגבל לתצהירים שהוגשו בהליך הקודם מבקשת הנתבעת לברר את התובענה דנן מראשיתה. טענות הצדדים בעניין זה הועלו בדיון ביום 26.4.2011 והושלמו בכתב.

ב.דיון והכרעה

תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה תובע לבקש כי יותר לו להפסיק תובענה שהגיש. בית-המשפט רשאי להורות על הפסקת תובענה תוך קביעת תנאים לכך ופסיקת הוצאות המשפט, לפי שיקול-דעתו. ההחלטה מיום 25.1.2010 שניתנה בהליך הקודם מהווה החלטה בדבר הפסקת תובענה לפי תקנה 154. בגדרה לא חוייב התובע בתשלום הוצאות המשפט, בין דרך כלל ובין כתנאי להגשת תובענה חדשה על-יסוד אותה עילה. התנאי היחיד שנקבע בהחלטה זו, בהסכמת הצדדים, היה כי מרוץ ההתיישנות יופסק למשך תקופה בת תשעה חודשים.

לו ביקשה הנתבעת לקבוע תנאים שיחולו על הפסקת התובענה, בין שעניינם בתשלום הוצאותיה בגין ניהול ההליך הקודם עד מועד הפסקתו ובין שעניינם בהכפפת הבירור בתובענה חדשה שתוגש להחלטות מקדמיות שניתנו ולתצהירי עדות ראשית שהוגשו בהליך הקודם, היה עליה ליתן לכך ביטוי בדיון שהוליד את ההחלטה על הפסקת התובענה. כזאת לא נעשה. לא זו אף זו, ההחלטה על הפסקת ההליך ניתנה על-יסוד הסכמת הצדדים וזו לא כללה תנאי או מגבלה שחרגו מגדרה של סוגיית ההתיישנות. במצב דברים זה אין לקרוא את תוך ההחלטה על הפסקת התובענה תנאים שלא נמנו בה במפורש ואשר מגבילים את זכות התובע לברר את התובענה דנן מראשיתה. התובע ראשי וזכאי לעמוד על בירור התובענה החדשה ללא סייג או מגבלה הכרוכים באופן בו התברר ההליך הקודם [ראו גם רע"א 590/00 רביע נ' ג'רוזלם פוסט פבליקישנס בע"מ (לא פורסם, 14.6.2000)].

טעם נוסף לכך. בירור התובענה בהליך שלפני ללא מגבלה שמקורה בהליך הקודם עולה בקנה אחד עם זכות הגישה של התובע לערכאות – זכות שעל חשיבותה אין חולק ויש המייחסים לה מעמד חוקתי [שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שנייה, 2008)]. אף בשל כך אין לקרוא אל תוך ההחלטה שסיימה את ההליך הקודם תנאים שלא נכללו בה במפורש ואשר כרוכים בהגבלת היקף ואופן הבירור של התובענה שלפני.

אך מובן הוא שהיעדר מגבלה שמקורה בהליך הקודם פועלת בשווה כלפי שני הצדדים. בירור התובענה מחדש ומראשיתה, משמע שאין ההליך שלפני כפוף להחלטות, הסכמות או טענות שמקורן בהליך הקודם. על כן נדחית בקשת הנתבעת להגביל את הבירור לעדויות שבגינן הוגשו תצהירים בהליך הקודם. בה בעת נדחית בקשת התובע להחל בבירור על דרך של הגשת תצהירים חדשים וקביעת מועד לשמיעת ראיות. הבירור יחל מראשיתו, משלב קדם-המשפט, כאילו לא התקיים ההליך הקודם מעודו. בכך יינתן תוקף מלא להחלטה שהורתה על הפסקת ההליך ולהסכמות הצדדים שעל-יסודן ניתנה.

ג.סיכומם של דברים

1.סכום הערובה שהופקד בהליך הקודם יועבר מבית-משפט השלום בנצרת לבית-משפט זה. התובע ידאג להעברת הסכום ויגיש הודעה על כך, עם העתק לנתבעת, עד יום 1.7.2011. אם הושבה הערובה לתובע בשל הפסקת ההליך הקודם יפקיד אותה התובע מחדש בקופת בית-משפט זה תוך מתן הודעה על כך, אף זאת עד יום 1.7.2011.

2.ככל שהנתבעת מבקשת להגיש בקשה להגדלת סכום הערובה שנקבע בהליך הקודם תעשה כן עד יום 15.7.2011. אי-הגשת הבקשה במועד שנקצב לכך תיחשב כהודעת הנתבעת על הסכמתה לכך שהערובה שניתנה בהליך הקודם תשמש גם לצרכי ההליך דנן, וייקצבו מועדים לקיום הליכים מקדמיים ולהגשת ראיות הצדדים בתצהירים.

3.ת.פ. ללא נוכחות צדדים ליום 22.7.2011.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"א, 11 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: