חסן חג'אזי נ' טראבולסי

פסק דין

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.בפניי תביעה למתן סעד של סילוק יד ודמי שימוש ראויים בטענה כי הנתבע פלש לחלקה שבבעלות התובעת.

2.התובעת הינה אחד הבעלים הרשומים במושע במקרקעין הידועים כגוש 18564 חלקה 3 מאדמות העיר טמרה (להלן: "חלקת התובעת"). זכויותיה של התובעת בחלקה עברו אליה בירושה.

הנתבע הוא בעל זכויות בחלקה סמוכה לחלקת התובעת הידועה כגוש 18564, חלקה 4, ועליה בנויה דירת מגוריו (להלן: "חלקת הנתבע").

3.הנתבע עשה משטח בטון ובנה גדר בטון (להלן: "משטח הבטון" ו"גדר הבטון" בהתאם) בשטח החלקה של התובעת וזאת בטרם הועברו הזכויות בחלקה לידיה (להלן: "השטח שבמחלוקת"). לצורך כך סילק הנתבע אבנים וסלעים שהיו במקום. מכאן התביעה, לפיה מבקשת התובעת סעד של סילוק יד, החזרת המצב לקדמותו וחיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים בסך של 40,000 ש"ח.

טענות הצדדים בתמצית:

4.התובעת טוענת כי הנתבע פלש לשטח שבמחלוקת, הקים את משטח הבטון וגדר הבטון ללא רשות ועל אף פניות חוזרות ונשנות הוא לא סילק את ידו מהמקום. רשויות התכנון הגישו נגד הנתבע כתב אישום בשל בנייה ללא היתר והוא הורשע בדין.

5.לטענת הנתבע, בשנות ה-80 של המאה הקודמת שלטונות התכנון והבנייה הרסו את הבית בו התגורר בעיר טמרה, ולפיכך, תושבי המקום התנדבו ורכשו עבורו את הבית הקיים על החלקה שלו. החלקה של התובעת היתה בעבר בבעלות הדוד שלה, מוחמד תאופיק חסן חג'אזי (להלן: "מוחמד חג'אזי"), ובמהלך ביקור אשר ערך במקום הוא הודיע לנתבע כי הוא מוותר לטובתו על השטח שבמחלוקת. במהלך פגישה נוספת שהיתה בין הנתבע לבין מוחמד חג'אזי בתחילת שנות ה-90 שוב הודיע האחרון כי הוא מוותר על השטח שבמחלוקת ובתמורה הנתבע יקים גדר בטון סביב השטח. לאור זאת, הנתבע ניקה את הסלעים והאבנים שהיו בשטח המחלוקת, הקים את גדר הבטון ומשטח הבטון בעלות של 90,000 ש"ח.

התובעת קיבלה זכויותיה בחלקה רק כעבור מספר שנים וגם אז היא לא העלתה כל דרישה מהנתבע לסלק את ידו מהשטח. בשטח המריבה קיימת זכות מעבר ואשר ביחס אליה נרשמה זיקת הנאה. לפיכך, באם תתקבל התביעה, תחסם דרך הגישה לחלקת הנתבע ויגרם נזק כבד לנתבע.

ד י ו ן:

6.במסגרת התביעה העידו התובעת ובנה, עו"ד נסים חג'אזי מטעמה וכן הנתבע והעד מטעמו, מר יוסף חג'אזי.

7.לתצהיר התובעת, מוצג ת/2, צורף מסמך בחתימת חלק מהבעלים בחלקת התובעת, ומר מוחמד חג'אזי בכללם, לפיו, הם מאשרים כי חלקת התובעת בבעלותה המלאה. אין בתצהיר הנ''ל כל התייחסות לטענת הנתבע כאילו מוחמד חג'אזי ויתר לטובתו על השטח שבמחלוקת כנגד בניית גדר בטון ולפיכך המסמך אינו מתיישב עם גרסת הנתבע במשפט.

לאחר הגשת תצהירי התובעת ובמהלך שתי ישיבות לשמיעת הראיות בתביעה, לא העלה הנתבע כל התנגדות לצירוף המוצג לעיל לתצהיר התובעת או לתוכנו, ובראשונה הוא טען זאת במסגרת סיכומיו. יש לדחות התנגדות זו המועלית באיחור ניכר ושוללת מהתובעת כל אפשרות להתמודד עם טענות הנתבע בנדון.

8.בהתחשב בטענות הצדדים בעלי הדין, היה על הנתבע לדאוג להזמנתו של מוחמד חג'אזי למתן עדות במשפט. הנתבע לא עשה זאת ובתצהיר עדותו הראשית הוא טען כאילו מר חג'אזי הינו אדם מבוגר, כבן 85, שאינו מתקשר עם סביבתו. דא עקא, טיעון זה לא נתמך בכל ראיה או מסמך ולפיכך אין לקבלו. מחדלו של הנתבע בנדון נזקף לחובתו ומקים את החזקה, לפיה, לו נשמעה עדותו של מר מוחמד חג'אזי היא היתה פועלת לרעתו של הנתבע.

9.לאחר הגשת התביעה, ניתן נגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין ובסעיף 11 לתצהירו התומך בבקשה, הוא טען לעניין ההסכמה שהיתה בינו לבין מוחמד חג'אזי, באומרו:

"הריני להצהיר כי מר חג'אזי שהינו הבעלים הקודמים של המקרקעין נתן לי לפני שנים רבות את הרשות להקים במקרקעין הנ"ל גדר מבטון ושביל המוביל לביתי. וכי הרשות ניתנה לי תמורת הקמת הגדר העשוייה מבטון ואשר מפרידה בין אדמתי לבין אדמתו של מר חג'אזי ואשר הקמתה עלתה למבקש כסף רב".

הנה אם כן, במקור לא היתה בפי הנתבע כל טענה כאילו מוחמד חג'אזי ויתר על השטח שבמחלוקת, אלא לכל היותר הוא התיר לנתבע לבנות גדר בטון ושביל המוביל לבית, זאת ותו לא. הטענה לעניין הוויתור על השטח שבמחלוקת עלתה רק במסגרת כתב ההגנה אשר הגיש הנתבע מפני התביעה ובהמשך בתצהיר עדותו הראשית והדבר אומר דרשני ומטיל ספק ניכר באמינות גרסתו.

10.לא נעלמה מעיני עדותו של מר יוסף חג'אזי מטעם הנתבע, לפיה, מוחמד חג'אזי אישר בפניו כי הוא ויתר לנתבע על השטח שבמחלוקת, אולם, לא מצאתי בעדות זו הוכחה מספקת לגרסת הנתבע, ולפיכך ממילא אין בה לשנות מהתוצאה אליה הגעתי.

11.חשוב מכך, גם אם תאמר כי אכן מוחמד חג'אזי ויתר לנתבע על החלקה שבמחלוקת כנגד בניית גדר בטון, אין בכך לשנות מהתוצאה המתחייבת במשפט. אבהיר זאת להלן.