חסן בורה נ' לוי ואח'

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובעת הגישה תביעה לתשלום סך של 16,425 ₪, בגין תאונת דרכים לה אחראי לטענתה הנתבע 2.

מכתב התביעה עולה כי בעת שדלק ברמזור האור האדום, עמדה התובעת עם רכבה בצומת. כשהתחלף האור לירוק, ובטרם החלה בנסיעה, חשה פגיעה בעוצמה חזקה מאחור. התובעת צירפה לכתב התביעה, בין היתר, דו"ח שמאי המעריך את הנזק בסך של 11,586 ₪ ואת ירידת הערך בסך של 1,057 ₪, חשבון שכ"ט שמאי על סך של 940 ₪ וכן חשבונית תיקון.

בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים היה במצב עמידה, עקב פקק ברחוב משופע, בעת שרכב התובעת עמד לפניו. כאשר החלה התובעת בנסיעה בעלייה, הדרדר רכבה מעט אחורה ופגע בחזית רכב הנתבע. נטען כי עוצמת הפגיעה הייתה חלשה, ולא נגרם כל נזק לרכב התובעת.

לדברי התובעת סירב הנתבע למסור לה את פרטיו, ואלה נמסרו לה רק לאחר שהגיע למקום באקראי, איש משטרה.

במהלך הדיון השמיע הנתבע הקלטה ממקום התאונה, בה נשמע הוא אומר לתובעת כי עליה לקרוא לבוחן תנועה אם היא סבורה שנגרמה תאונה. עוד אמר כי רכבה שלה הדרדר, ובהמשך אמר כי נסעה אחורנית.

היה קושי לשמוע את דבריה של התובעת, אך היא נשמעה אומרת כי רכבה לא הדרדר, וכי כואב לה הגב. הנתבע לא נשמע מתעניין בשלומה, ולא נשמע מוסר את פרטיו, אלא חזר ואמר לתובעת כי עליה לקרוא לבוחן תנועה.

התובעת הציגה אישור משטרה, לפיו אכן הגיע למקום איש משטרה, שרשם דו"ח פעולה.

אמה של התובעת, אשר נסעה אתה ברכב, בעת התאונה, העידה ואמרה כי כאשר התחלף האור ברמזור מאדום לירוק, חשה לפתע פגיעה חזקה ברכב מאחור. לדבריה סירב הנתבע למסור את פרטיו, והסכים לעשות כן כאשר הגיעה משטרה. עוד סיפרה העדה כי בתחילה הציג הנתבע תעודת ביטוח לרכב אחר.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע 1 להידחות, ואילו דין התביעה כנגד הנתבע 2 להתקבל.

עדותה של התובעת, ועדותה של אמה, אשר נסעה אתה ברכב מקובלות עלי. שוכנעתי כי בעת שהתחלף האור ברמזור, פגע הנתבע 2 ברכב התובעת בחלקו האחורי. עדותן של התובעת ושל אמה לפיה ניאות הנתבע 2 למסור את פרטיו רק לאחר שהגיע איש המשטרה, וזאת למרות שהקליט את השיחה, וכן התנהלותו כפי שעלתה מהשיחה, מחזקות לטעמי את עדותה של התובעת.

הנתבע 2 אינו חולק על כך כי נוצר מגע בין שני כלי הרכב, אלא שלדבריו, הדרדר רכבה של התובעת אחורנית. אינני מקבלת את גרסתו.

בעת שהעיד בדיון, לא התייחס הנתבע לאופן התרחשותה של התאונה ולנסיבותיה. בין היתר לא סיפר הנתבע האם הגיע למקום בעת שהתחלף האור ברמזור, או שמא המתין אחרי התובעת.

לדברי התובעת, נהגה היא ברכב, בו תיבת ההילוכים אוטומטית, וספק בעיני אם יתכן כי בעת שהחלה בנסיעה הדרדר רכבה אחורנית. בשיחה, אותה השמיע הנתבע, נשמע הוא אומר בתחילה כי הרכב הדרדר, ולאחר מכן כי נסעה "רוורס".

הנזקים המתוארים בדו"ח השמאי אינם מתיישבים עם נזק קל, שעלול היה להיגרם לרכב התובעת, אם אכן היה רכבה מדרדר לאחור.

דבריו של הנתבע, כפי שהם נשמעים בהקלטה, ולפיהם על התובעת לקרוא לבוחן תנועה אם התרחשה תאונה, אינם מתיישבים עם דבריו לפיה אכן התרחשה תאונה, אלא שרכבה של התובעת, הוא שהדרדר אחורנית.

הנתבע הציג תמונה של רכב התובעת לאחר התאונה, וביקש לקבוע כי לא נגרם נזק לחלק האחורי של רכב התובעת. הנתבע, אשר הינו עו"ד, לא ביקש לזמן את השמאי מטעם התובעת לדיון, על מנת לשאול איך מתיישב דו"ח השמאי , עם תמונת הרכב, כפי שצילם לאחר התאונה.

נזקיה הבלתי ממוניים של התובעת לא הוכחו לפני ואני מעמידה אותם על סך של 300 ₪.