חסין ואח' נ' אביטן ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין [להלן: "הבקשה"] אשר הגישו התובעים והנתבעים שכנגד, ה"ה שמואל חסין וקורין רשל חסין [להלן: "המבקשים"] נגד הנתבעים והתובעים שכנגד, ה"ה אביטן רפאל ואביטן אסתר [להלן: "המשיבים"].

2.פסק הדין ניתן ביום 18/2/2010 והכריע בטענות הדדיות של הצדדים בדבר הפרת הסכם מכר למכירת דירת המשיבים אשר נחתם בין הצדדים. לאחר דיון במכלול הטענות, העדויות והראיות נקבע בפסק הדין כי המשיבים הפרו את ההסכם, כי ביטול ההסכם על ידם נעשה שלא כדין, ולפיכך, התביעה התקבלה והתביעה שכנגד נדחתה.

3.בהתאם לתוצאת פסק הדין, ניתן צו לאכיפת הסכם המכר ולתשלום סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

4.בסעיפים 25 ו-26 לפסק הדין, ניתנו הוראות מיוחדות שתכליתן להתאים את הוראות הסכם המכר למועד פסק הדין, ובהתאם לכך הוארכו המועדים לביצוע התשלום השני והשלישי, נקבע מנגנון שערוך לסכומי התשלום והוארך בהתאמה מועד הפינוי. כמו כן, נקבע כי "יתר התנאים יקוימו בהתאמה ועל פי הסדר אשר נקבע בהסכם". מועד התשלום השני שסכומו שווה לסך של 100,000$, הוארך, על פי הוראות אלה, ונקבע בפסק הדין ליום 19/3/2010.

5.ביום 16/3/2010 הוגשה הבקשה, וזו נסרקה ביום 17/3/2010. בהחלטתי מיום 18/3/2010, התבקשו המשיבים למסור תגובתם, תוך שנקבע כי "לפי שעה ובהתחשב בהוראת סעיף 8.3 להסכם המכר [שאוזכרה בסעיף 10 לפסק הדין, ושעניינה ימי חסד לביצוע ההתחייבויות שבהסכם- הערה שלי – ד.ב.ק], יעוכב ביצוע התשלום השני במועד שנקבע בפסק הדין, עד למתן החלטה בבקשה זו".

6.בבקשתם עותרים המבקשים לתיקון מועד חיוב המבקשים בביצוע התשלום השני, באופן שיהיה "בתוך 30 יום לפחות מיום המצאת פסק הדי" לבא כוחם, ועד ליום 9/4/2010". לטענת המבקשים, פסק הדין הומצא לבא כוחם ביום 8/3/2010, כך שבפועל נותרו להם 11 ימים לביצוע התשלום השני, ואולם בפרק זמן זה אין ביכולתם לגייס את סכום הכסף עבור התשלום השני, מטעמים שפירטו. לפיכך, ועל מנת למנוע טענות לגבי הפרת ההסכם כפי שנאכף בפסק הדין, הוגשה הבקשה.

7.בתגובתם, מתנגדים המשיבים לתיקון פסק הדין כפי המבוקש על ידי המבקשים, וטוענים כי המדובר בשינוי מהותי של פסק הדין ולא בטעות סופר ככוונת סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד -1984 [להלן: "החוק"], כי הבקשה הוגשה לאחר המועד הקבוע בסעיף 81 לחוק, כי הבקשה אינה מלווה בתצהיר, והוגשה בחוסר תום לב. עוד טענו המשיבים, כי לדידם, "ארכת החסד" הקבועה בהסכם המכר אינה חלה על מועד שנקבע בפסק הדין.

8.בפתח תגובתם טענו המשיבים להעדר סמכות עניינית לבית המשפט זה להתערב בעניין מועד התשלום הקבוע בפסק הדין, שכן התערבות זו כמוה הכרעה בשאלת תוקפו של הסכם המכר. בפסק הדין, כבר מניתי נימוקים המצדיקים מתן הכרעה לגופן של התביעות ללא הכרעה בשאלת הסמכות העניינית, וקבעתי כי לבית המשפט סמכות ליתן את פסק הדין בנסיבות העניין. ממילא, כל החלטה הקשורה לפסק דיני זה, לרבות עיכובו או תיקונו, ניתנת בסמכות ואין להידרש עוד לטיעון לעניין הסמכות העניינית לצורך בקשה זו. על כן כבר נדחית טענ המשיבים לעניין העדר סמכות לדון בבקשה.

9.ביום 28/3/2010 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. בפתח הדיון הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים, ובה נטען כי המבקשים כבר גייסו הכספים לצורך התשלום השני והפקידו כספים אלה בידי בא כוחם, אשר דיווח זאת לב"כ המשיבים.

במהלך הדיון הוצע ונבחן הסדר לסיום הסכסוך, אשר המשיבים ביקשו אפשרות למסור עמדתם, בעניינו, עד ליום 7/4/2010, לאחר שאישרוהו עקרונית.

בהחלטה המסכמת את הדיון כבר הודע על דחיית הבקשה, ונקבע כי טעמי הדחייה ינתנו היום, ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסדר.

ביום 6.4.2010 הודיע ב"כ המשיבים כי המשיבים אינם מקבלים את ההסדר.

על כן, להלן ניתנת בזאת הנמקתי לדחיית הבקשה.

10.בחנתי טיעוני הצדדים לעניין הבקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין בטענה להשמטה מקרית, ולתיקון ההוראה לעניין מועד התשלום השני על פי הסכם המכר שנאכף בפסק הדין, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שאפרט להלן, הן מחמת אי עמידתה בסדרי הדין והן לגופו של עניין.

10.1.בבקשה טיעון עובדתי רב, אשר לא נתמך בתצהיר. כך, בין היתר, מועד קבלת פסק הדין במשרד ב"כ המבקשים, פרק הזמן הנחוץ להתארגנות לצורך גיוס התשלום השני ועוד. די בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה.

10.2.משלא צורפה ראיה או תצהיר להוכחת מועד קבלת פסק הדין במשרד ב"כ המבקשים, אזי נחזית הבקשה כבקשה שהוגשה באיחור- בחלוף למעלה מ- 21 יום ממועד מתן פסק הדין. על כן, ונוכח הוראת תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקשים להגיש עימה בקשה להארכת מועד. בקשה כאמור לא הוגשה.

10.3הטעם העומד בבסיס הבקשה כבר איננו תקף. המבקשים טענו כי לא יוכלו לגייס את כספי התשלום השני לפני יום 6/4/2010, ואילו מתוך תשובתם לתגובת המשיבים נלמד כי הכספים כבר הוחזקו עובר לדיון בידי בא כוחם. בנסיבות אלה, אין עוד טעם לבקשה.

11.מכל הטעמים האלה, ואף מבלי שיהיה הכרח להידרש לשאלה האם ענייננו בטעות סופר אם לאו, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.