חסיד נ' דיסקין ואח'

פסק דין

כללי

עניינו של הליך זה תביעה לפיצוי כספי בסך 400,000 ₪ ותביעה למתן חשבונות בנוגע לרווחים משיתוף פעולה עסקי בין הצדדים, שעלה על שרטון.

מטעם התובע העידו התובע עצמו, וכן אמו, הגב' אהובה חסיד, אשר הייתה מעורבת בהתנהלות העסקית בין הצדדים (להלן: "חסיד").

מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1 וכן מר רמי בכר, המועסק אצל הנתבעת 2 ומי ששימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כסמנכ"ל מכירות ושיווק בנתבעת 2 (להלן: "בכר").

בהחלטת בית משפט בדיון ביום 3.10.10 התיר בית המשפט לתובע להגיש תצהיר עדות ראשית אף מטעם מר קרפין, אולם תצהיר כאמור לא הוגש לתיק בית המשפט.

ההדגשות לאורך פסק הדין הוספו. ההפניות לעדויות בחקירה הנגדית הינן לעמוד / שורה בפרוטוקול הדיון בו נשמעה העדות.

רקע עובדתי

התובע הינו יזם העוסק ביזום פרויקטים, ייעוץ ושיווק.

הנתבע 1 הינו מי שהיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה בעל מניות ומנהלה של הנתבעת 2, חברה שייצרה מוצר בשם Advertiser & Messenger - תוכנה לניהול פרסום חוצות דיגיטלי על גבי מסכים (להלן: "המוצר").

ביום 31.1.05 חתמו התובע, הנתבע 1 בשם הנתבעת 2, וכן מר הרווה מנדייקס
(להלן: "מנדייקס") בשם קבוצת מנדייקס, על הסכם לשיתוף פעולה עסקי, במסגרתו התחייבו הצדדים להקים חברה צרפתית בשם Visuel Media (להלן: "החברה הצרפתית"), אשר בעלי מניותיה יהיו התובע, הנתבעת 2 וכן כלתו (אשת בנו) של מנדייקס הגב' מוריאל מנדייקס, בחלקים שווים ביניהם, כך שכל אחד מהם יחזיק ב- 33.33% ממניות החברה הצרפתית. באמצעות החברה הצרפתית פעלו הצדדים להחדרת המוצר לשוק הצרפתי (להלן: "הסכם לשיתוף פעולה") (צורף כנספח א' לתצהירי התובע וחסיד וכן כנספח א' לתצהירי הנתבע 1 ובכר).

ביום 26.1.07 חתמו הצדדים על תקנון החברה הצרפתית, במסגרתו הוקמה החברה הצרפתית (תקנון החברה ותרגומו לשפה האנגלית צורפו כנספח ב' לתצהיר התובע).

להשלמת התמונה בעניין זה יצוין, כי לימים, הועברו 11% ממניות החברה הצרפתית אשר היו בבעלות הגב' מוריאל מנדייקס לידי מר ז'אן פייר קרפין, מי ששימש כמנהלה של החברה הצרפתית (להלן: "קרפין").

בהמשך, ביום 7.2.08, חתמו חסיד והנתבעת 2 על הסכם עמלות (להלן: "הסכם העמלות") (צורף כנספח ג' לתצהירי התובע וחסיד וכן כנספח ב' לתצהירי הנתבע 1 ובכר).

יצוין כבר עתה, כי הצדדים חלוקים ביניהם לעניין הנסיבות אשר בגינן חתמו חסיד והנתבעת 2 על הסכם העמלות. בעוד שלטענת התובע וחסיד, מדובר בהסכם אשר אשרר את הסכמות הצדדים, לפיו לזכות התובע היו אמורים להיות מועברים תמלוגים בגין מכירת המוצר (סעיף 8 לתצהיר התובע וסעיף 10 לתצהיר חסיד), טענו הנתבעים, כי לאחר כשנה ממועד העברת מניות החברה הצרפתית לקרפין פנתה חסיד אל הנתבעת 2 בשנית בבקשה להתקשר עמה ישירות, חלף ההתקשרות שהייתה בין הצדדים עם החברה הצרפתית, בהסכם עמלות לפיו ישולמו לה או לתובע עמלות ממכירות המוצר על ידי הנתבעת 2 ללקוחות מסוימים, לרבות לחברת אפיא (להלן: "חברת אפיא"), באם יהיו מכירות שכאלה. לטענת הנתבעים, לפנים משורת הדין, הסכימה הנתבעת 2 להתקשרות זו, ובין הצדדים נחתם הסכם כאמור לתשלום עמלות.

בסופו של יום, בחודש דצמבר 2006, הועברו מניות החברה הצרפתית לבעלותו של קרפין בתמורה לסך של יורו אחד.

לטענת התובע, בהתקשרות בין הצדדים, הוא הולך שולל על ידי הנתבעים, וכי לאחר שהללו ניצלו את קשריו בשוק הצרפתי, הביאו למכירתה של החברה הצרפתית לקרפין תמורה לתשלום יורו בודד, תוך נישולו מהכספים המגיעים לו ממכירת המוצר בשוק הצרפתי.

מכאן ההליך שלפניי, במסגרתו עתר התובע לקבלת חלקו ברווחים המגיעים לו כתוצאה ממכירת המוצר בשוק הצרפתי, תוך שטען, כי הסכום המדויק אינו מצוי בידיעתו ומשכך, הועמדה תביעתו על סך של 400,000 ₪ לצרכי אגרה. כמו-כן עתר התובע לקבלת צו למתן חשבונות אשר במסגרתו התבקש בית המשפט להורות על המצאת המסמכים הרלבנטיים לידיו (סעיף 34 לכתב התביעה).

טענות הצדדים