חסיד נ' דיסקין ואח'

החלטה

השעה כעת 10:05. הדיון יתחדש בשעה 10:30, עם חידוש הדיון ובהמשך לאמור לעיל בפרוטוקול יטענו הצדדים באופן מסודר לעניין בקשתם הנוכחית, אשר במהותה הינה בקשת פסילה.

העניין ישקל על ידי ותינתן החלטה לאחר שמיעת ב"כ הצדדים בעניין.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר א תשע"א, 01/03/2011 במעמד הנוכחים.

שרון גלר, שופטת

החלטה

בפתח ישיבת ההוכחות הבוקר, העלו הצדדים, ובפרט ב"כ התובע, בקשה כי שמיעתו של ההליך הנוכחי בפני מותב זה תופסק, וכי ההליך יועבר להישמע בבית משפט במחוז אחר. בבסיס בקשה זו ניצבת העובדה, אשר הובאה לידיעתי אך הבוקר, כי הנתבע מר דיסקין הינו בעלה של כב' השופטת דיסקין המכהנת בבית המשפט המחוזי בת"א.

מדובר למעשה בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, להעברת הליך המתברר במקום אחד להתברר לפני אותה ערכאה במחוז אחר. בקשה כאמור הינה בסמכות כב' נשיאת בית המשפט העליון, וממילא לגבי העברה כאמור, אין זה מסמכותי להכריע בבקשה.

עם זאת, והואיל והטעם אשר הוצג לפני נוגע, למעשה, במהותו, לעילת פסלות נטענת מצד התובע, והואיל ובהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט, בהחלטה כאמור, מוסמך וצריך להכריע השופט היושב בדין באותו הליך, הרי שאני מוצאת לנכון להידרש לסוגיית הפסלות בהחלטתי הנוכחית.

נקודת המוצא להכרעה בבקשה בטענת פסלות הינה המבחן הקבוע בסעיף קטן )א) לסעיף 77א לחוק בתי המשפט. בהתאם לסעיף זה שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות אשר יש בהן "כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

בהתאם לכללים אשר נקבעו בפסיקה, באשר למבחן כללי זה ביחס לפסילתו של שופט, הרי שמדובר בעניין הנתון לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, וזאת הן ביחס לשאלה אם יש מקום לפסילה והן ביחס לנסיבות השונות העשויות לבסס חשש ממשי למשוא פנים.

במקרה דנן, יובהר ראשית, כי מעבר לכך שלמדתי על עובדת הקשר המשפחתי בין הנתבע לבין כב' השופטת דיסקין אך הבוקר, לאחר מספר דיונים אשר התקיימו בתיק ובפתח ישיבת ההוכחות, הרי שאף אין לי כל הכרות אישית עם כב' השופטת דיסקין. בעניין זה מובהר להסרת ספק, כי בעברי כפרקליטה לא הופעתי לפני כב' השופטת דיסקין ואף בכהונתי כרשמת וכשופטת אין לי, כאמור, הכרות אישית או מגע מקצועי ישיר עם כב' השופטת דיסקין.

בהקשר זה יצוין עוד, כי כפי שנמסר לי, כב' השופטת דיסקין יושבת לדין בתיקים פליליים, ואילו אני יושבת בדין, ואף הופעתי בזמנו, כפרקליטה, בתיקים בתחום האזרחי בלבד.

לפיכך, איני מוצאת כל טעם לקבלת הבקשה על רקע של היכרות אישית כלשהי.

לעניין ההיבט המערכתי, היינו, כהונתה של כב' השופטת דיסקין באותו מחוז שיפוט בו מתנהל ההליך הנוכחי ובו מכהנת אנוכי, אף בעניין זה איני מוצאת טעם המצדיק את פסילתי מלשבת בדין בהליך זה.

לעניין ההחלטות אליהן התייחס ב"כ התובע בטיעונו לעיל, הרי שעיינתי בהחלטות אלו, ואני סבורה כי אינן מביאות לתוצאה של פסלות בענייננו. אבאר עמדתי בעניין זה.

באשר להחלטת כב' הנשיא (בדימוס) ברק בגדר בש"א 6732/99, הרי שבגדר החלטה זו נדרש כב' הנשיא לבקשה להעברת הליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. בסעיף 3 לאותה החלטה, קבע כב' הנשיא, כי אין מקום לכך שעניינו האישי של שופט ידון בערכאה בה הוא מכהן וכי מן הראוי הוא כי רציונל זה יחול גם לעניין קרוב משפחה מדרגה ראשונה של השופט המכהן. בהקשר זה הבהיר כב' הנשיא, כי מצב כאמור יקשה על השופט היושב בדין מלמלא את תפקידו כראוי, והוא אף עלול לפגוע בתדמיתה ובמעמדה של המערכת המשפטית. בענייננו, אכן מדובר בבעל דין שהינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופטת. יחד עם זאת, מדובר בשופטת אשר אינה מכהנת בערכאה בה מתנהל הליך זה. כב' השופטת דיסקין אף אינה יושבת לדין בהליכים אזרחיים. לפיכך, איני סבורה כי יש להרחיב את גבולותיה של החלטה זו, לפחות לא בנסיבות המקרה שלפני, אל הערכאה הדיונית לפניה מתנהל הליך זה.

באשר להחלטת כב' הנשיאה השופטת בייניש בעניין בש"א 8755/06, הרי שאף בעניין זה נקבע, כי אין מקום לכך שעניינו האישי של שופט ידון בפני הערכאה בה הוא מכהן. כן נקבע בהחלטה זו כי מן הראוי שמניעה זו תחול גם על קרובי משפחה מדרגה ראשונה של השופט. אם כך, גם בגדר החלטה זו, אין הרחבה של הרציונל המוצג בהן ושל הקביעה עצמה לערכאות נוספות באותו מחוז שיפוט.

אם כך, אף אחת מההחלטות הנ"ל, להבנתי, אינה כוללת קביעה מחייבת לגבי הימנעות מלשבת בדין מקום בו מתנהל לפני הליך שבו אחד מבעלי הדין הינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופט המכהן באותו מחוז שיפוט אך בערכאה שונה.

באשר להחלטתו של כב' הנשיא (בדימוס) השופט ברק בגדר בש"א 10685/05, הרי שאכן בגדר החלטה זו נקבע, כי אין זה ראוי כי מקום השיפוט בעניינו של בעל דין שהינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופט מחוזי, יהא בית משפט השלום באותו מחוז שיפוט. עם זאת, מדובר בהחלטה אשר ניתנה בבקשה אשר הוגשה על פי סעיף 24 לחוק בתי המשפט, היא בקשה לקביעת מקום שיפוט, בתיק בו שופט משמש כבעל דין בהליך אזרחי. מסגרת השיקולים הרלבנטית לעניין סעיף 24 לחוק בתי המשפט, להבדיל מסעיף 77א לחוק בתי המשפט, הינה לטעמי מסגרת שיקולים שונה במקצת. כאשר מדובר בבקשת פסלות לפי סעיף 77א לחוק, מדובר בשיקול דעת אישי של השופט היושב לדין ולא בשיקול דעת מערכתי לעניין סעיף 24 לחוק בתי המשפט.

עוד יצוין בהקשר זה, כי במסגרת ההחלטה הנדונה, מדובר היה בהליך אשר מצוי היה בשלב המקדמי בבית משפט השלום בת"א, להבדיל מענייננו, כאשר מדובר בהליך המצוי בישורת האחרונה שלו, הוא שלב שמיעת הראיות ומתן פסק הדין.