חסיד ואח' נ' NEVADA WEST ואח'

החלטה

1.בפניי שתי בקשות.

הבקשה הראשונה היא בקשה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לבטל היתר המצאה לחו"ל שניתן לגביה וכן לסלק על הסף את התביעה נגדה (להלן: "בקשת הסילוק").

הבקשה השניה היא בקשתם של הנתבעים 2 ו- 3 לסלק את התביעה נגדם על הסף מחמת העדר סמכות בינלאומית ולחלופין מחמת העדר יריבות (להלן: "בקשת הנתבעים 2 ו- 3").

דיון בבקשת הסילוק

2.התובעים השיבו על בקשת הסילוק. הנתבעת לא ניצלה את זכותה להשיב על תשובת התובעים.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הסילוק להדחות.

4.עסקינן בתביעה שעניינה חוזים שנכרתו בין התובעים לנתבעת בנוגע לרכישת יחידות דיור במדינת נוואדה בארה"ב. התובעים טוענים כי הנתבעת ונתבעים נוספים ביצעו כלפיהם מעשי תרמית והטעייה כמפורט בכתב התביעה.

5.בקשת הסילוק מבוססת בעיקר על תניית שיפוט ייחודית בס' 28 להסכמים שנכרתו בינה לבין כל אחד מן התובעים, ובה נקבעה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט בעיר לאס וגאס שבמדינת נבאדה. כמו כן קובע ס' 28 הנ"ל כי הסכסוך יתברר לפי חוקי מדינת נבאדה.

6.התובעים טוענים כי מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד, שכן עסקינן בחוזה אחיד שבו מתיימר הספק להתנות על הוראות הדין בנוגע למקום השיפוט. לענין זה הם מפנים להוראת ס' 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג- 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), הקובע כי חזקה על תנאי כזה שהוא מקפח. לטענתם, מדובר בקיפוח לשמו שכן התובעים כולם הם תושבי ישראל שחתמו על החוזים בישראל, ואילוצם להתדיין בחו"ל נועד להקשות על מימוש זכויותיהם כלפי הנתבעת.

בהעדר תגובה של הנתבעת, טענה זו לא נסתרה. אכן, אין ספק שאם התובעים ייאלצו להתדיין בארה"ב, עלול הדבר לגרום להם לוותר לחלוטין על תביעתם, בשל ההוצאות הנכבדות הכרוכות בניהול תביעה במדינה זרה. לכאורה, מדובר אכן בתנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן בית המשפט רשאי לבטלו, לפי ס' 3 לחוק החוזים האחידים. יחד עם זאת, מדובר בקביעה לכאורית בלבד, לצורך השלב הדיוני בו אנו מצויים כעת. אין בכך כדי לקבוע ממצא סופי בשאלה האם אכן מדובר בחוזה אחיד והאם מדובר בתנאי מקפח, דבר שייעשה במהלך שמיעת ראיות בתיק העיקרי.

7.כמו כן, בשלב זה לא נסתרה טענה נוספת של התובעים, לפיה מי שהחתים אותם על החוזים לא הסב את תשומת ליבם לקיומה של תניית השיפוט הזר ועל כן ניתן לבטלה מחמת הטעייה בעת כריתת החוזה. גם כאן, מדובר בקביעה לכאורית בלבד, לצורך השלב הדיוני הנוכחי.

8.באשר לשאלת הפורום הנאות, מצביעים הנתבעים בתשובתם על זיקות רבות של הסכסוך אל ישראל: הפרוייקט שווק בישראל ויועד לרוכשים ישראלים למרות שמדובר ביחידות דיור בחו"ל, שני הנתבעים הנוספים הם חברה ישראלית ואזרח ישראלי, המשא ומתן שקדם לכריתת החוזים נערך בישראל ובשפה העברית, כל המצגים לפני ואחרי כריתת ההסכמים נעשו כלפי התובעים בישראל ובשפה העברית, ההסכמים נחתמו בישראל ובשפה העברית והכספים בגינם שולמו בישראל. רובם המכריע של העדים הצפויים להעיד במשפט הם ישראלים.

אכן, ישנן זיקות לא מבוטלות לטובת הפורום הזר, והם, מקום מושבה של הנתבעת, מקום המצאם של המקרקעין שבגינם הוגשה התביעה וכן תניית הדין הזר, אלא שבמבחן של מירב הזיקות, הכף נוטה בברור לכיוון הפורום הישראלי, ויש גם לזכור כי לגבי תניית השיפוט הזר עומדת לתובעים הטענה בדבר ביטולה מחמת פגם בכריתה.

9.לא מצאתי כל סיבה לבטל את היתר ההמצאה לחו"ל ביחס לנתבעת, שכן מתקיימות בתביעה דנן מספר חלופות של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. בין השאר, עסקינן בחוזים שנכרתו בישראל (תקנה 500(4)(א)), ההפרה הנטענת בוצעה בישראל (תקנה 500(5)), ההטעייה בוצעה על פי הטענה בישראל (תקנה 500(7)) והנתבעת היא בעלת דין דרושה בתביעה שהוגשה כדין נגד נתבעים ישראלים.

10.אשר על כן, בקשת הסילוק נדחית. הוצאותיה, בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, תהיינה לפי התוצאות בתיק העיקרי.

דיון בבקשת הנתבעים 2 ו- 3

11.התובעים השיבו על בקשת הנתבעים 2 ו-3. אלה לא ניצלו את זכותם להשיב על תשובת התובעים.

12.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הנתבעים 2 ו- 3 להדחות.

13.הנתבעים 2 ו- 3 טוענים כי יש לסלק את התביעה נגדם על הסף מחמת העדר סמכות בינלאומית, לנוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בחוזים שנכרתו בין הנתבעת לבין התובעים.