חסון נ' פדויים מושב עובדים להתיישבות חקלאית

החלטה

לפניי בקשת האגודה לעכב את ההליך שלפניי ולהפנות את התביעה להכרעה בבוררות, בהתאם לתקנון האגודה ולתקנה 2א(ו) בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 (להלן: 'התקנות'), ולפסיקה שהוזכרה בסיכומי האגודה.

חסון מתנגד לכך, בטענה כי ראוי שהסוגיה הנדונה תתברר בהליך פומבי בבית המשפט, מחמת היבטיה החוקתיים; מחשש כי בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות ייטה לעמדת האגודה; ומחמת העלות הכספית הגבוהה יותר הכרוכה בניהול בוררות, בהשוואה לניהול הליך בבית המשפט. לחלופין מבקש חסון כי הבורר ימונה על ידי בית המשפט, ולא על ידי רשם האגודות השיתופיות; זאת בהתאם לזכות הבחירה של התובע הקבועה בתקנה הנזכרת, כפי שמציינת האגודה עצמה בסיכומיה.

איני סבור כי לפנינו עניין 'חוקתי', במובנו הרלבנטי לתכלית של שימור האוטונומיה השיתופית, למעט במקרים החריגים שבהם נדרשת החצנת הסכסוך לבית המשפט. כל סכסוך כלכלי כרוך בזכות החוקתית לקניין. כל החלטה של מוסדות האגודה ניתנת לתקיפה 'אד-הומינם' ככזו הנובעת מן המרקם האישי או המגזרי, קרי: מהמבנה החוקתי של מוסדות האגודה; וככזו אשר מקפחת את הנפגע ממנה, על רקע אותו מבנה, ועל כן זוקקת, כביכול, פנייה לבית המשפט. איני סבור כי לאופי "חוקתי" כזה "התכוון המשורר". איני סבור גם כי ראוי לנקוט פרשנות מרחיבה של הזיקה החוקתית. פרשנות כזו תפגע באוטונומיה השיתופית; תצמצם את ההיזקקות ליישוב סכסוכים חלופי ותגדיל את העומס על בתי המשפט.

תקנון האגודה מחייב את חסון, ויישוב סכסוכים בענייני האגודה בבוררות – בכלל זה. האופי הבלתי-פומבי של הליך בוררות, ועלותו, הם תכונות מובנות של הליך כזה; וממילא אין בהן כדי לבסס התנגדות לקיומו בניגוד להסכמה שבבסיסו. החשש בדבר הטיה לעמדת האגודה אינו מבוסס באופן קונקרטי. בהקשר זה ניתן להעיר כי ספק אם המנגנון המקורי האמור בתקנון, של יישוב סכסוכים באמצעות משפט החברים של ההסתדרות, היה חשוף-פחות לחשש כזה. אופייני להוויה השיתופית כי החבר נשען על הממסד השיתופי ומחויב לציית לו, אם לטוב ואם למוטב. מכל מקום, חשש זה יופג על ידי כיבוד זכותו של התובע, כאמור בתקנה, לבחור כי בית המשפט ימנה בורר מטעמו. איני מוצא כי בורר כזה יהיה בלתי-כשיר להוציא כאור משפטו, ולהגן על חסון מפני עוולה, לרבות "עושק המיעוט".

לא מצאתי בטענות חסון, אפוא, 'טעם מיוחד' לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות.

האגודה מצהירה כי הייתה ועודנה נכונה לקיים את הבוררות בהתאם לתקנון ולתקנות.

אני מקבל, אפוא, את בקשת האגודה, ואת בקשתו החלופית של התובע, ומורה על עיכוב ההליך לצורך הפנייתו לבוררות.

אני ממנה את מחלקת הבוררויות של בית תנועת המושבים לכהן כבוררת בעניין זה, או למנות מי מטעמה כבורר בעניין זה. הצדדים יפנו אליה, בצירוף החלטה זו.

הצדדים יפעלו לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, והתוספת לו.

במידת הצורך רשאים הצדדים לפנות לבית המשפט בבקשות מתאימות.

ב"כ האגודה יעדכן את בית המשפט בדבר מהלך הבוררות עד יום 1.1.12.

חסון ישלם לאגודה 1,000 ₪ כשכ"ט עו"ד בבקשה; זאת לאחר הפחתת 1,000 ₪ בשל חריגת האגודה מהיקף הסיכומים שנקבע בהחלטתי. בהתאם לתקנה 512(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, לא הוספתי מע"מ לסכום האמור.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: