חסון נ' סבג ואח'

פסק דין

בפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים לתשלום סך של 5253 ₪ בגין פגיעה שפגע רכב שבבעלות הנתבעת 1 (להלן: "הרכב"), אשר היה נהוג על ידי הנתבע 2, בקטנועו של התובע (להלן: "הקטנוע").

אין חולק כי ביום 11/02/11 רכב התובע על הקטנוע בכביש דו מסלולי ממזרח למערב, לכיוון היציאה מהעיר יהוד. באותה העת, נהג התובע את הרכב בכיוון נסיעתו של התובע, עצר בצידו הימני של הכביש וביקש לבצע פניית פרסה.

לטענת התובע, הנתבע 2 הסיע את הרכב בפתאומיות וחסם את נתיב נסיעתו של הקטנוע. משכך ובניסיון למנוע מגע בין 2 כלי הרכב, הסיט את הקטנוע, איבד שליטה, התהפך וקטנוע ניזוק כמפורט בכתב התביעה.

הנתבע 2 טען מנגד, כי טרם החל בביצוע פניית הפרסה, בחן כי הדרך פנויה והחל בנסיעה. באותה העת, הגיח הקטנוע במפתיע, התובע איבד את השליטה בו, החליק ונפל.

דיון

מסך כל הראיות שהובאו בפני עלה, כי הנתבע 2 הסיט את הרכב לנתיב נסיעת הקטנוע והחל בביצוע פניית פרסה. זאת מבלי שווידא לאשורו כי הדרך פנויה וגרם לתובע להסיט את הקטנוע על מנת שלמנוע מגע בין כלי הרכב. הוכח כי הנתבע 2 התרשל וחלה עליו אחריות לקרות התאונה.

עם זאת קמה חובה גם על התובע לשים ליבו לתנאי הדרך, להבחין ברכב אשר החל בביצוע פניית הפרסה מבעוד מועד ולפעול בהתאם. ועל כן מצאתי כי הוכחה גם רשלנות תורמת מצידו, בשיעור של 20%.

באשר לנתבעת 1, לא מצאתי כי קיימת יריבות בינה לבין התובע שכן לא חלה כל אחריות מצידה לעצם קרות התאונה. על כן דין התביעה נגדה להידחות.

באשר לגובה הנזק הוכח על פי חוות דעת השמאי כי נגרם לקטנוע נזק בשיעור של 4,388 ₪ ועל פי קבלה שהוגשה נשא התובע בסכום האמור. כמו כן הוכח כי התובע נשא בשכר טרחת השמאי בסך של 765 ₪.

לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע שיעור של 80% מהסך הכולל של 5153 ₪, קרי סך של 4122 ₪ וכן סך של 350 ₪ בעבור הוצאות משפט.

הסך הכולל של 4472 ₪ ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין ואם לא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.