חסון נ' חאטום ואח'

פסק דין

לפניי תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבה מסוג פז' 407 בחלקו האחורי שמאלי.

התובעת טוענת כי עת נהג בעלה, מר חסון פרג', (להלן: " עד התביעה") ברכב ליד בית הספר בשעות אחה"צ האט עקב רכב שהאט לפניו, ורכב הנתבע מס' 1 נהוג ע"י הנתבע מס' 3 שהגיע מאחוריו פגע בו מאחור. הנזק לרכב הנתבע מסוג טנדר מאזדה הינו בחלק הקדמי ימני.

הנתבעים טוענים כי עד התביעה יצא בנסיעה אחורנית מתוך רחוב חד סטרי ליד בית הספר, בניגוד לכיוון התנועה וכך גרם לתאונה.

מטעם הצדדים הוגשו המסמכים הבאים: התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי ואת תמונות רכבה, חשבונית עבור שכ"ט שמאי ובדיון הגיש העד תמונות של המקום ושל רכבו, שצילם (ת/1). לאחר הדיון הגישה התובעת גם אישור אי הגשת תביעה לחב' הביטוח, המעיד כי לתובעת היה רק ביטוח צד ג'. הנתבעים לא צירפו לכתב ההגנה דבר, בדיון הוגשו תמונות המקום, שצילם הנתבע (נ/1 עד נ/4) ולאחר הדיון הוגשה חוות דעת השמאי והתמונות של רכב הנתבעים.

מטעם הנתבעים העיד גם מר דניאל חסון, תלמיד בית הספר.

התובעת לא הביאה עדים נוספים.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במוצגים, אני קובעת כי במאזן ההסתברויות שתי הגרסאות אפשריות ומתיישבות עם הממצאים האובייקטיביים, בעיקר התמונות.

המכה ברכב התובעת הינה אמנם מאחור בצד שמאל אך אין מדובר במכה "חזית באחור" אלא רכב התובעת נפגע בצד השמאלי שלו. עובדה זו מתיישבת הן עם נסיעה בהילוך אחורי מצד ימין לתוך נתיב הנסיעה והן עם סטיה שמאלה של הנתבע בנסיון למנוע את הפגיעה או להקטינה.

הנזק לרכב הנתבע רק בפינה הימנית קדמית, בפנס, מתיישבת גם עם כניסת רכב התובעת לנתיב נסיעתו בנסיעה אחורנית שהפתיעה אותו (מתוך מפרץ חניה בניגוד לכיוון התנועה ומאחורי מכוניות חונות) וגם עם סטיה של הנתבע שמאלה בנסיון למנוע את הפגיעה.

מיקום השברים על הכביש מתיישב עם התפרצות של עד התביעה לכביש מימין וסטיה שמאלה של הנתבע ופחות עם נסיעה של שני כלי הרכב זה לפני זה. במקום התאונה, כביש חד סטרי מופרד באי תנועה ועליו גדר, הנתיב הימני חסום כמעט כולו ע"י כלי הרכב החונים, והנוסעים בכביש נוסעים בנתיב השמאלי. באופן זה אין לקבל את גרסת התובעת, שכן לו היו שני כלי הרכב נוסעים זה לאחר זה, לא היה די בסטיה של הנתבע שמאלה כדי לצמצם את הנזק לפינה הימנית של רכבו והיתה אמורה להיות פגיעה נרחבת יותר בחלקו הקדמי.

כניסת רכב התובעת לכביש מצד ימין משתלבת היטב עם היות חלקו השמאלי קרוב יותר למקום הפגיעה, בהתחשב בעובדה שהוא יוצא בנסיעה אחורנית אלכסונית לכביש. ניתן לראות את סימן הצבע האדום של רכב הנתבעים לרוחב חלקו האחורי של רכב התובעת.

הטעם להטיל על הנתבעים אחריות לחלק מהתאונה הינו בעובדה שרכב התובעת הגיע כבר למרכז הנתיב השמאלי, ולו היה הנתבע נוסע לאט יותר, כמצופה ליד בית ספר ובהתחשב ברוחב הכביש הפנוי והגבלת שדה הראיה, היה יכול להאט או לעצור בזמן. הפגיעה העזה מעידה כי רכב הנתבע, שהינו רכב כבד וחזק נסע במהירות והופתע מרכב התובעת, שנסע בניגוד לתמרורים.

יש לצרף לנימוקים לדחיית גירסת התביעה את העובדה שאין לתובעת ביטוח מקיף ועניינה בתוצאות הדיון משמעותי לאור הנזק החמור לרכבה, אובדן גמור. לא ייחסתי משמעות מכרעת לעדותו של העד, מר דניאל חסון, אך היא מצטרפת למכלול הראיות.

אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת בגין תרומתם לאירוע התאונה את הסך 5,540 ₪ (20% מהנזק בניכוי שרידים ובתוספת שכ"ט שמאי).

התשלום יבוצע תוך 30 יום ממסירת פסק הדין.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: