חסון נ' ועדה מקומית לתכנון גבעות אלונים ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 5/2/13 (להלן "פסק הדין").

2.ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

2.1עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזק שנגרם לתובע, לטענתו, עקב התנהלות הנתבעים אשר לצרכי אגרה הועמדו על ידו על סך של 250,000 ₪. התביעה מושתתת על חלוקת חלקה 3 בגוש 10280 שפרעם (להלן "החלקה") בהתאם לפסק דינה של כבוד הש. כ. ג'דעון בתביעת פירוק השיתוף (ת.א. 19240-04).

2.2ביום 3/6/12, ולאחר ארכה (ראה החלטה מיום 16/4/12), הגיש התובע תצהיר עדות ראשית, במסגרתו התברר כי בית המשפט המחוזי בחיפה דן בערעור שהוגש על פסק דינה של כבוד הש. כ. ג'דעון והורה על השבת הדיון לערכאת קמא (ראה: 20004-10-11).

2.3משכך, ביום 30/7/12 הוריתי כי התובע יודיע תוך 30 יום האם בנסיבות הוא עומד על תביעתו תוך צירוף פסקי הדין הרלבנטיים. בד בבד ניתנה אתראה בדבר מחיקת התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 מחמת חוסר מעש.

2.4התובע לא מילא אחר ההחלטה מיום 30/7/12 ועל כן, ביום 21/11/12 ניתנה אתראה בדבר מחיקת כל התביעה מחמת חוסר מעש.

2.5ביום 16/12/12 הגיש הנתבע מס' 2 בקשה למחיקת/דחיית התביעה תוך חיוב בהוצאות מאחר ופסק דינה של כבוד הש. כ. ג'דעון בוטל על ידי ערכאת ערעור.

2.6ביום 17/1/13 הגיש התובע בקשה לארכת מועד למשך 4 חודשים נוספים לשם עשיית פעולה בתיק.

2.7ביום 5/2/13 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה (להלן "פסק הדין") הוא נשוא הבקשה שלפניי לפיו:

בכל הקשור לנתבעת מס' 1 - התובע לא הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ואף לא אישור כי התביעה הומצאה לנתבעת מס' 1 כדין, חרף אתראה (ראה החלטה מיום 30/7/12).

בכל הקשור לנתבעים מס' 2 ו-3 - התביעה מושתתת כאמור על פסק דינה של כבוד הש. כ. ג'דעון אשר הורתה על פירוק השיתוף בחלקה, בין התובע לבין הנתבעים מס' 2-3 ואחרים, אלא שערכאת ערעור הורתה על השבת הדיון בו לערכאת קמא ואין כל טעם להשהות את ההליך שלפניי תוך השחתת זמן שיפוטי ופגיעה בכלל הציבור המתדיינים הממתין ליומו. מה גם שבשלב זה, ומשבוטל פסק הדין שעל יסודו הוגשה התביעה, אין כל תוחלת להמשך ההליך במתכונת הנוכחית וזאת מעבר למחדלי התובע. כך גם בשים לב לכך שהמדובר במחיקה להבדיל משחייה - לא יגרם לתובע נזק בלתי הפיך. עוד הוריתי על תשלום הוצאות נדחות בלבד.

2.8ביום 2/4/13 הגיש התובע שתי בקשות: האחת, לארכת מועד (זהה לבקשה אליה התייחסתי בפסק הדין); והשנייה, בקשה זו לביטול פסק הדין.

3.בבואנו לבטל פסק-דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות:

האם נפל פגם בהליך מתן פסק-הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); רע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004);בש"א (ת"א) 12746/08, פיתוחי חוטם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ' פלמוליב בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

4.בכל הקשור לפגם בהליך מתן פסק הדין -

ראשית, ייאמר כי גם בקשה זו של התובע אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה ודי בכך כדי לדחותה. הדברים אמורים במיוחד משהבקשה משובצת בטענות עובדתיות.

שנית, בפרט נוכח העובדה כי תלויה ועומדת אתראה בדבר מחיקת התביעה על הסף עוד מיום 21/11/12 ובקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, אין די בכך שהתובע מגיש ביום 17/1/13 בקשה לארכת מועד, אלא שומה היה עליו לבצע את החלטת בית המשפט עוד מיום 30/7/12, פעולה בה כשל.

כך או כך, התובע אינו מכחיש כי קיבל את אתראת בית המשפט בדבר מחיקת התביעה וגם את הבקשה לסילוק התביעה (אשר לא הגיב לה כלל) ומכל מקום, אין בבקשה זו שלפניי (הנעדרת תצהיר) כדי להוכיח כי נפל פגם בהליך מתן פסק הדין.

5.השאלה הנשאלת היא, אם כן, האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. לעניין זה עלינו לבחון שניים: הטעם למחדל וסיכויי התביעה (ראה: רע"א 5904/10, אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (2010); רע"א 9565/09, מרגוליס נ' גנץ (2010); ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); רע"א 5357/99, נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בע"מ (1999); ע"א 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; בר"ע (ירושלים) 694/05, בן חנן נ' חסון (2005); בש"א (ירושלים) 7146/04, מפרק חברה י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ נ' הכונס הרשמי (2008)).