חסדיה נ' מסארווה

החלטה

הזוכה בתיק ההוצל"פ שבכותרת (המשיב) הגיש לביצוע כנגד החייב בתיק ההוצל"פ הנ"ל (המבקש) 3 שקים המשוכים כולם מחשבון המבקש, לפקודת המשיב ע"ס 5,000 ₪ כל אחד, מועדי פירעון, 10/1/2012, 10/3/2012, 10/4/2012.

עיון בתצלומי השקים מגלה, כי ביחס לשלושתם ניתנה הוראת ביטול.

המבקש הגיש התנגדות הנסמכת בתצהירו, בו מצהיר הוא, כי השקים זויפו ע"י אחד שמה אודי סולו, אשר החזיק בשקים ומכל מקום, אותו אודי חתם על מסמך בו התחייב להחזיר את השקים למבקש.

עפ"י המוצהר, המבקש אינו חתום על השקים ולא מסר אותם לזוכה.

לתצהיר צורפו, עפ"י האמור בו, העתקים מתלונה למשטרה והמסמך עליו חתם אודי.

בפועל, שני מסמכים אלה אינם בנמצא, בתיק זה.

ביום 16/12/2013, עמד המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו, כאשר הוצגו לו השקים נשוא ההתנגדות העיד, כי הוא אינו חתום עליהם והוא אף אינו יודע מי חתום עליהם.

כשנשאל, מי זה אודי, ענה, כי אינו מכיר אותו, אולם, אביו מכיר אותו.

כאשר נשאל, כיצד ואיפה הגיעו השקים לידי אודי, ענה, כי אינו יודע.

כאשר נשאל, האם נתן את השקים לאודי, השיב בשלילה ואמר גם, "אבי מכיר את אודי. אבי עשה את העסקה".

כאשר נשאל, איזו עסקה, השיב, כי אינו יודע ובהמשך העיד, כי אביו משתמש בחשבון הבנק שלו.

כאשר הוצגה בפניו חתימתו על תצהיר ההתנגדות נשאל, האם זו חתימתו והשיב: "זאת לא חתימתי".

כאשר הופנה לעבר תצהירו, שם נזכר, כי הגיש תלונה במשטרה, ונשאל האם זה נכון, ענה: "אני לא הגשתי תלונה במשטרה. אבי טיפל בעניין".

בשלב זה, נשאל העד, שאלות נוספות, אולם, לא השיב עליהן, ובהערת ביהמ"ש נשאל, כי גם לאחר תרגום השאלה לעד, ביחס לתלונה הנזכרת בתצהירו, הוא אינו משיב לשאלה.

סיכומי המבקש מיום 5/1/2014 מציינים, כי המשיב העיד ביום הדיון, כי לא חתם על השקים, כי המשיב לא הראה מה תמורה ניתנה בגינם, וכי החתימה אינה חתימתו והיא מוטלת בספק.

לכן, מציין המבקש בסיכומיו, עד בירור העניין יש מקום למנות מומחה כתב יד לגרפולוג.

הוא אף אינו מתנגד להעברת "העניין" לבדיקת מומחה גרפולוג.

סיכומי המשיב מיום 16/1/2014, מציינים, כי המבקש העיד, כי התצהיר שצורף להתנגדות אינו חתום על ידו (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 5,6). די בכך, על מנת למחוק את ההתנגדות. לגופו של עניין, מציינים הסיכומים, כי התלונה במשטרה הנזכרת בתצהיר והמסמך עליו חתם אותו אודי אשר נטען לגביהם כי צורפו, לא צורפו.

המבקש העיד, כי אינו מכיר את אותו אודי ומכל מקום, אביו מכיר אותו, עפ"י עדותו ומאותה עדות מסתבר, כי אביו של המבקש עשה עסקים עם אותו אודי והוא זה אשר השתמש בשקים של בנו, המבקש.