חסאן נ' אבו אלהיגא ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם הוצאה לפועל (מר מוהנד חלאילה, להלן – כב' הרשם) מיום 23.1.14, בה נעתר כב' הרשם לבקשת החייב לחידוש איחוד התיקים בעניינו והורה על פתיחת תיק איחוד רביעי בכפוף להפקדת עירבון בסך 2,000 ₪.

מאחר וההליך הוגש מלכתחילה כערעור ולא כבקשת רשות ערעור תוך שהחייב מתייחס במסגרתה למספר החלטות שונות שניתנו בעניינו בחודשים האחרונים התבקש החייב להבהיר מהי ההחלטה הרלבנטית הליך. נוכח הודעת ההבהרה לפיה החייב מבקש לערער על החלטת כב' הרשם מיום 23.1.14 - שונה סיווג התיק לבקשת רשות ערעור.

החייב טוען כי בקשתו הייתה לחידוש תיק האיחוד השלישי ולא לפתיחת תיק איחוד רביעי. לטענתו תיק האיחוד השלישי פוזר על פי החלטה של כב' הרשם אוחיון מיום 30.10.13 שלא בצדק מאחר ולא נותר חוב פיגורים בתיק במועד הפיזור. משכך, כאמור פנה בבקשה לחידוש תיק האיחוד השלישי. החייב מבקש לערער על החלטת כב' הרשם חלאילה להורות על פתיחת תיק איחוד רביעי במקום להורות על חידוש תיק האיחוד שכבר פוזר. מעיון בבקשה עולה כי החייב מלין בעיקר על הפקדת העירבון בסך 2,000 ₪ אותו נדרש להפקיד על פי אותה החלטה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובהחלטת כב' הרשם - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

להלן הנימוקים.

הודעת ההבהרה שהוגשה על ידי החייב מעלה כי הוא מבקש לערער רק על החלטת כב' הרשם חלאילה מיום 23.1.14 ועל כן אין מקום לבחון במסגרת זו את ההחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של החייב, לרבות ההחלטה מיום 30.10.13 ועצם ההחלטה על פיזור תיק האיחוד השלישי אשר החייב לא ביקש לערער עליהן בזמן אמת או בדיעבד.

ממילא אין בידי לבדוק במסגרת זו את התשתית העובדתית שהיוותה בסיס למתן אותן החלטות שהפכו חלוטות זה מכבר.

עיון בבקשה כפי שהוגשה לכב' הרשם שהחייב עצמו היה מודע לכך כי פיגר בתשלומים לפחות בכל הנוגע לחודשים נובמבר, דצמבר 2013.

משכך, וכעולה מההחלטה מיום 23.1.14 , הרי שכב' הרשם הביא במניין שיקוליו את נסיבות הפיזור של התיק השלישי - שכאמור על ההחלטה המורה על פיזורו לא הוגשה בקשת רשות ערעור ו/או בקשה לעיון מחדש ו/או בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור - ואת משך הפיגור באותו תיק בו הודה החייב בעצמו ועל בסיס זה מצא להיעתר לבקשת החייב על דרך של פתיחת תיק איחוד רביעי תוך קביעת ערבון מתאים בשים לב למכלול נסיבות העניין, לפיגור שאינו מוכחש ולנתון שעמד בפניו לפיו החייב אינו נוהג לשלם את התשלומים בתיק האיחוד באופן קפדני.

עוד יצוין כי החייב לא הציג לעיוני תדפיס של התשלומים שבוצעו על ידו במסגרת תיק האיחוד השלישי עובר לחודש נובמבר 2013 וכלל לא התמודד עם קביעת הרשם בעניין זה במסגרת בקשת רשות הערעור.

יתר על כן: נושא קביעת ערבון, כמו גם יתר התנאים המוטלים על חייב במסגרת בקשה לאיחוד תיקים על כלל ההיבטים הנוגעים לנושא זה הינם נושאים המצוי בתחום שיקול דעתו ומומחיותו של הרשם ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור.

ממילא לא מצאתי כי לגופם של דברים נגרם למבקש עיוות דין כלשהוא בעצם הקביעה כי ייפתח תיק איחוד רביעי להבדיל מחידוש תיק האיחוד השלישי. כך מאחר וגם במסגרת החלטה על חידוש תיק האיחוד היה הרשם להוסיף תנאים נוספים להנחת דעתו טרם החידוש דוגמת קביעת עירבון.

משכך, בסופו של יום, אין בכותרת שניתנה לתיק כדי לשנות מהתוצאה האופרטיבית אליה הגיע הרשם או להצדיק התערבות של ערכאת הערעור בתוצאה זו.

גם סכום העירבון שנקבע על סך של 2,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין ואינו מצדיק כשלעצמו התערבות בהחלטה.

אשר על כן - הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: