חסאן מוחמד חיר סאלם נ' חג'אזי סאלח מוחמד מוסא

פסק דין

כללי

1.לפניי תביעה כספית על סך 1,100,000 ₪ לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה מכר מקרקעין. התובע טוען כי בשנות ה- 70' רכש קרקע מהנתבע והקים עליה את ביתו. בשנת 2002 הסתבר לו כי הקרקע הינה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך על הנתבע לשלם לו את שווייה.

טענות התובע

2.התובע טוען כי רכישת המקרקעין מן הנתבע בועצה בעסקה שהתנהלה בשלושה שלבים.

3.בשנת 1972 קנה התובע מאת הנתבע בהסכם בע"פ 1,000 מ"ר בחלקה 13 בצידה הדרומי-מזרחי של טמרה, לאחר שהוצג בפניו תשריט חלוקה. גבולות החלקה סומנו במשותף ע"י הצדדים והתובע תפס חזקה בשטח.

4.בשנת 1973 התובע החל בתכניות לבניית בית מגורים על המקרקעין ופנה לנתבע, שנותר הבעלים הרשום, שיחתום על הבקשה להיתר בניה. הנתבע סרב לחתום מאחר ולטענתו חורג התובע מגבולות החלקה. לאחר מו"מ בין הצדדים והתערבות מכובדים מטמרה, סוכם בין הצדדים על רכישת 500 מ"ר נוספים בסמוך לחלקה שנרכשה. ביום 17.3.73 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם מכר, שכלל את שתי העסקאות ולפיו קנה התובע מהנתבע בסך הכל 1,500 מ"ר בחלקה 13 גוש 18565 תמורת 15,000 ל"י (להלן: "חוזה המכר").

5.ביום 19.7.73 חתם הנתבע על בקשתו של התובע להיתר בניה, בהיותו הבעלים הרשום של המקרקעין, בפני התובע ועורך הבקשה המהנדס מר מחמוד אבו זרד. ביום 11.5.75 התקבל היתר בניה והתובע החל בבניית ביתו על החלקה, בהתאם להיתר.

6.תוך כדי הבניה ולפני סיומה התעוררה שוב בין הצדדים מחלוקת ביחס לגבולות החלקה. לאחר התערבות מכובדים הגיעו הצדדים להסכמה נוספת לפיה התובע רכש מאת הנתבע 200 מ"ר נוספים בחלקה 13, הגובלים במקרקעין שרכש קודם. העסקה נעשתה בעל פה. הצדדים סימנו במשותף את גבולות חלקת התובע בשטח של 1,700 מ"ר בחלקה 13א' גוש 18565.

7.סך השטח שרכש התובע מהנתבע הוא 1,700 מ"ר, בהתאם לתכנית מדידה שצורפה כנספח ת/1.

8.בשנת 2002 הודיע מנהל מקרקעי ישראל לתובע כי ביתו בנוי על חלקה בבעלות המינהל, התובע החל בעריכת בירורים בעניין זה, הנתבע התחמק ממנו ובסופו של דבר התכחש כליל לעסקאות שנכרתו עימו.

9.רק בסמוך להגשת התביעה עלה בידי התובע לבדוק את העניין לעומקו. לאחר שצילם את תיק טמרה 27 מלשכת ההסדרים גילה התובע כי החלק אותו קנה מהנתבע שייך למדינה עפ"י פסק הדין שניתן באותו תיק. התובע קנה את החלק הדרומי-מזרחי, שעפ"י פסק הדין מצוי בבעלות המדינה, המקרקעין הידועים כיום כחלקה 30 גוש 18565.

10.עפ"י הערכת שמאי שווי הקרקע (ללא הבנוי עליה), ששטחה 160 מ"ר, עומד על 1,100,000 ₪, אותם חייב הנתבע לשלם לתובע.

טענות הנתבע

11.הנתבע טוען טענה מקדמית לפיה התביעה התיישנה.

12.לגופו של עניין טענות התובע מוכחשות, הנתבע מכחיש כי ביצע עסקה כלשהי עם התובע.

13.ביחס למקרקעין הנתבע מבהיר כי בשנת 1972 לא היתה קיימת חלקה 13 בגוש 18565:

באותה שנה חלקה 13 זמנית הפכה לחלקה 17 סופית, שטחה 11,862 מ"ר נרשמה ע"ש אבי הנתבע ביום 1.2.72, הועברה משם האב לשמו של הנתבע ביום 16.10.72;

חלקה זמנית 13אII הפכה לחלקה סופית 18, בשטח 10,492 מ"ר נרשמה ביום 1.2.72 ע"ש אבי הנתבע, ביום 16.10.72 הועבר חלק ממנה (3000/10492) על שם הנתבע ויתרת השטח הושארה על שם אביו המנוח;

באשר לחלקה 13ב' זמנית טוען הנתבע – בסע' 5.ד לכתב ההגנה כי הפכה לחלקה 20 סופית והיתה ע"ש אבי הנתבע ואח"כ הועברה לשמו שלו. בסע' 20 לכתב ההגנה טוען כי הפכה לחלקה 20 סופית בשטח 1.5 דונם, ע"ש המדינה.