חנניה נ' גנצ'רוס ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב של התובעת, לטענתה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת ברכבה, התביעה הינה בגין סך של 5,170 ₪, כולל סך של 500 ₪, פיצוי עבור עוגמת נפש וסך של 1,652 ₪, עבור ירידת ערך.

להלן גרסת התובעת בכתב התביעה : " ... עת החל רכב התובעת לחנות תוך נקיטת אמצעי זהירות והפעלת אורות איתות... לפתע, חשה התובעת חבטה ברכבה. רכב הנתבעת בניסיונו הכושל לצאת מחנייה תוך כדי נסיעה אחורנית... פגע ברכב התובעת וגרם לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי.."

התובעת צירפה חוות דעת שמאי ומכתב הודאה של הנתבעת באחריותה לקרות התאונה ת/2.

לעומתה, טענו הנתבעים בכתב ההגנה כדלקמן: ".. עת החנתה הנתבעת רכבה ברוורס, לפתע פתאום התובעת ניסתה להידחף לאותה חנייה על מנת להחנות רכבה בקרבת העסק שלה ובכך גרמה לקרות התאונה.. "

3.התקיים דיון בפני ביום 08.01.2014 ובמהלכו העידו העדים מטעם שני הצדדים.

התובעת הגישה שרטוט של מקום התאונה ת'1, וטענה כי לאחר שהשלימה את חניית רכבה כשהייתה בתוך קווי החנייה, הנתבעת חזרה ברוורס לעבר רכבה ופגעה בכנף השמאלית הקדמית של רכבה.

לעומתה, טענה הנתבעת כי היא הייתה מעורפלת ולחוצה וחתמה לתובעת על ההודאה ת'2 וכך טענה: ".. זה לא נכון מה שטענה התובעת שאני ניסיתי לצאת מחנייה, ההפך, אני רציתי להחנות את הרכב שלי ברוורס בצורה של קשת ולכן הסתכלתי לצדדים ובאמצע הרוורס הרגשתי את המכה.. "

דיון:

4.אין ספק שבפניי גרסה מול גרסה.

עדותה של התובעת לעניין נסיבות אירוע התאונה, תיאור אזור התאונה ומצב הרכבים ב- ת'1, וכן הודאת הנתבעת ת'2 והודאת הנתבעת כי אכן חזרה ברוורס בקשת, מוקדי הפגיעה מוליכים לכך שעיקר האחריות לאירוע התאונה רובץ לפתחה של הנתבעת.

אינני שולל אחריות התובעת במידה זו או אחרת לאירוע התאונה , שכן כלל לא ברור אם בעת התאונה היא הייתה בחנייה מוחלטת או לקראת סיום החנייה, דהיינו בנסיעה.

ראה סעיף 3 לכתב התביעה שם טוענת התובעת שהחבטה נשמעה " עת החל רכב התובעת לחנות" והשווה עם דבריה בעדותה בפני שהחבטה הייתה לאחר השלמת החנייה.

בשל סתירה זו, מצאתי לנכון לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 30%.

סוף דבר:

5.משקבעתי שיעור אחריות הנתבעת לקרות התאונה, אני מעמיד את נזקי התובעת על הנזקים התאונתיים, ירידת ערך ושכ"ט שמאי בסך שולל של 4,670 ₪, תוך דחיית ראש הנזק של עוגמת נפש.

הנתבעים ישלמו לתובעת יחד ולחוד שיעור של 70% מהסך של 4,670 ₪, דהיינו סך של 3,269 ₪, וכן הוצאות משפט סך של 150 ₪, ובסה"כ 3,419 ₪.

הסכום של 3,419 ₪, ישולם ע"י הנתבעים לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת הנתבעים העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: