חננאל נ' חביב ואח'

פסק דין

מונחות לפני תביעותיהם של שני התובעים שבכותרת לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכביהם בתאונת דרכים מיום 27.8.13 (תיקרא להלן: "התאונה").

הדיון בתביעות אוחד והוא התקיים בפני אתמול.

בבסיס המחלוקת הנטושה בין הצדדים עומדת שאלת האחריות לקרות התאונה. בשאלה הנזק אין בין הצדדים מחלוקת ובעניין זה כל אחד מבעלי הדין סומך את ידו על דו"ח שמאי שנערך מטעמו וצורף לכתב טענותיו.

התאונה, שסביב נסיבותיה חלוקים בעלי הדין ביניהם, התרחשה במועד הנ"ל בעיר טבריה, בזמן שרכבו של התובע דוד חננאל (יקרא להלן: "חננאל"), חנה בצדו השמאלי של הכביש, ורכב גולן אלברט (יקרא להלן: "גוזלן"), חלף באותו כביש, מימינו של רכב חננאל. בשלב מסויים דלת רכבו של חננאל נפתחה וכתוצאה מכך חלה התנגשות בין חלקי הרכב השונים ושני כלי הרכב ניזוקו.

מחוות דעתו של שמאי התובע חננאל, עולה כי לרכבו של הנ"ל נגרם נזק ישיר המוערך בסך 6,750.60 ₪, בעוד לרכבו של גוזלן נגרמו נזקים שעלות תיקונם, לפי הערכת השמאי מטעמו, מוערכת בסך 11,457 ₪ (נזק ישיר), ובסך של 6,758 ₪ ירידת ערך.

בנוסף לנזקים הנ"ל תובעים שני התובעים בכתבי טענותיהם פיצוי נוסף בגין אבות נזק נוספים הכוללים בין היתר שכ"ט השמאים ועוד.

אודות נסיבות התאונה העידו לפני אתמול 4 עדים, שנים מטעמו של כל צד.

מטעמו של חננאל העיד חננאל עצמו והעיד אדם נוסף שבזמן התאונה ישב במושב הנהג, על יד חננאל.

מטעמו של גוזלן, העידה הנהגת ברכב – אגם גוזלן חביב, והעידה הגב' סילבי גוזלן שנסעה ברכב גוזלן בזמן התאונה.

בתום השמעת העדויות והצגת הראיות השמיעו בעלי הדין את עיקר טענותיהם והתיק נדחה למתן פסק דיני זה.

אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שמיעת העדויות, עיון במוצגים ובראיות ושקילת הטענות לכאן ולכאן שוכנעתי כי האחריות לקרות התאונה רובצת במלאה על חננאל ולהלן אפרט את מסקנתי הנ"ל. אציין כאן כי על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1967, הנימוקים לפסק הדין יבואו באופן תמציתי.

נתתי אימון בעדותה של הנהגת ברכב גוזלן, אגם, לפיה רכבה נסע בכביש במהירות נמוכה יחסית לאחר ביצוע פנייה בעיקול ימינה, ולאחר עיקול קודם, ובעת שחזיתו חלפה על פני רכב חננאל, פתח זה דלת רכבו הקדמית-ימנית במפתיע וגרם לפגיעת הדלת ברכב גוזלן.

עדות זו, מלבד לרושם החיובי והמהימן שהותירה עלי, מתיישבת היטב עם עדות הנוסעת ברכב גוזלן, סילבי, שהעידה לפני ועדותה הותירה עלי אף היא רושם אמין. בהתאם לעדותה של סילבי רכב גוזלן נסע במהירות איטית שבמהלכה סילבי הופתעה למשמע קול המכה.

עדויותיהן של השתיים הנ"ל, מלבד האימון שמצאתי ליתן בהן, מתיישבות היטב עם נתוני הכביש כפי שניתן ללמוד עליהם מן המוצג ת/2. עולה מאותו מוצג כי ההתנגשות בין שני כלי הרכב אירעה בסמוך לאחר פנייה ימינה. ניתן להניח כי בנתוני הכביש הנ"ל, יש ממש בטענת הנהגת ברכב גוזלן והנוסעת ברכב, לפיה רכב גוזלן לא נסע במהירות, וודאי שאין לומר כי הרכב נסע במהירות מופרזת.

גרסת חננאל ביחס לקרות התאונה, לפיה בטרם פתח את דלת הרכב הקדמית-ימנית, הסתכל במראה ולא הבחין ברכבו של גוזלן, גרסה המגלמת בתוכה את ההנחה לפיה רכב גוזלן נסע במהירות מופרזת וחרף העובדה כי לא נראה במראת הרכב הימנית, הספיק לחלוף על פני רכבו של חננאל בטרם היה הסיפק בידי זה להשלים את פתיחת הדלת באופן מלא, אינה הגיונית ואינה מתקבלת על הדעת.

התמונות שהוצגו ביחס לשני כלי הרכב המשקפות את הנזקים שנגרמו להם (מוצגים ת/1 ו- נ/3), מתיישבות עם גרסת נהגת רכבו של גוזלן וכך גם מקום עצירת הרכב, מטרים ספורים בלבד לאחר מקום ההתנגשות. בעניין מיקום הנזקים, חשובה העובדה כי רכב גוזלן לא נפגע בחזיתו דבר שאינו מתיישב עם גרסת חננאל ביחס לנסיבות התרחשות התאונה. רוצה לומר, ככל שחננאל הספיק לפתוח את דלת רכבו למחצה ורק אז הגיח רכב גוזלן במהירות מופרזת, כטענת חננאל, הדעת נותנת כי רכב גוזלן היה נפגע בחזיתו ולא היא.

בנסיבות העניין, נראה כי גרסת הנהגת והנוסעת ברכב גוזלן הינה הגרסה העדיפה והמסתברת בנסיבות העניין, והיא מתיישבת היטב עם נתוני הכביש, מיקום הנזקים בשני כלי הרכב ומהותם.

עדות חננאל לעומת זאת אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים הנ"ל וסבירותה והסתברותה נמוכות בהרבה מזו של נהגת רכב גוזלן. עדותו של הנוסע ברכב חננאל (שישב בזמן התאונה ליד ההגה), כמעט ולא תרמה דבר לעניין השנוי במחלוקת ובמרביתה היא נסמכת על מסקנות וסברות.

אני מקבלת איפוא את גרסת הנהגת ברכב גוזלן והנוסעת עמה ברכב, ביחס לנסיבות התרחשות התאונה ובהתאם הריני קובעת כי התאונה התרחשה לאחר שרכב גוזלן חלף בחזיתו על פני רכב חננאל, תוך כדי נסיעה במהירות שאינה מופרזת, כשבמפתיע ממש, ומבלי לוודא כי הכביש פנוי מכלי רכב חולפים, פתח חננאל דלת רכבו הקדמית-ימנית וגרם לפגיעה ברכב גוזלן.