חננאל נ' בילט

פסק דין

מונחת בפני תביעה קטנה שעניינה הפרת חוזה שכירות ובקשה לפיצוי כספי.

רקע

חננאל דוד (להלן: "התובע / השוכר") ביקש לשכור דירת מגורים בת"א.

התובע פנה למתווך דירות לצורך איתור נכס מתאים, המתווך הפנה את התובע אל עו"ד ראובן בילט (להלן: "הנתבע 1 / המשכיר"). נתבע 1 באותה עת ביקש להשכיר את דירת אימו גב' רונה בילט (להלן: "הנתבעת 2").

נתבעת 2 היא בעלת הזכויות בדירת המגורים מס' 4 בבניין ברחוב בלפור 45 ,בתל אביב (להלן:"הנכס/ המושכר").

לאחר שהתובע והמתווך ביקרו בנכס, ניגשו למשרדו של נתבע 1, ובתאריך 22.09.09 נחתם חוזה השכירות .

בשלב החתימה על החוזה, התובע טרם המציא את הבטוחות הקבועות בחוזה השכירות: ערבות בנקאית בסך 30,000 ₪ וכן שיקים לפקודת חברת חשמל, עיריית ת"א, ועד הבית כאמור בסעיפים 19 ו-21 בחוזה ולכן גם לא קיבל את המפתח לדירה.

לפנות ערב ביום החתימה הגיע התובע למשרדו של הנתבע 1 ובהעדרו של האחרון שוחח התובע עם מזכירתו של הנתבע 1 וביקש את מפתחות הדירה, בתשובה לשאלה האם הביא את הבטוחות השיב התובע כי הוא מתחייב להעביר זאת לנתבע 1 ,בתוך 3 ימים. משכך נמסרו מפתחות הנכס לידי התובע.

התובע שילם לנתבע 1 סך של 6,000 ₪ במזומן עבור החודש הראשון והשאיר בידיו 11 צ'קים נוספים משוכים על ידי חבר של בתו, מר פרנסיסקו פבלו סבסטיאן, עבור השכירות למשך השנה.

לטענת התובע, היה צריך לצבוע את הדירה, כמו"כ היו דרושים תיקוני אינסטלציה בדירה, והיא היתה מלאה בג'וקים.

התובע טוען שקיבל אישור ממתווך הדירות לפנות את הרהיטים שבדירה ולצבוע את הדירה תוך קיזוז מדמי השכירות.

להפתעתו, יום בהיר אחד הגיע לדירה וגילה שהוחלפו המנעולים. לטענתו התנהגות זו הינה בגדר הפרה חד צדדית של הסכם השכירות ועל כן מבקש התובע לקבל את 6,000 ₪ ששילם על החודש הראשון חזרה, וכן 10,000 ₪ בגין השקעתו בדירה.

לטענת הנתבע 1, התובע ביקר בנכס יחד עם המתווך עוד קודם שנחתם חוזה בינהם. התובע התחייב להפקיד ערבות מתאימה בסך 30,000 ₪ לא יאוחר מיום 30.09.09. היה על השוכר להעביר לידי הנתבע המחאות דחויות עבור תשלומים לחברת חשמל, עיריית ת"א- יפו, ועד הבית. השוכר לא עשה כן. גם ההמחאות שהועברו לידי הנתבע חוללו, מסיבת אכ"מ. מוסיף עוד הנתבע כי קודם השכרת הנכס לידי התובע, הושכר נכס זה לידי קונסול רוסיה בישראל ולכן הטענות על טיב הנכס דמיוניות. מוסיף הנתבע 1 כי בהסכם שנכרת בין הצדדים נקבע כי במידה והשוכר לא יהיה מעוניין בריהוט הנמצא בנכס, עליו להודיע למשכיר על כך תוך 7 ימים לצורך פינוי. תחת זאת, התובע השליך את הרהיטים לרחוב ופעל לשינוי המושכר ללא שקיבל את אישור המשכיר לכך.

יצויין כי הנתבע 1 אישר למזכירתו למסור את המפתחות הנכס לידי הנתבע וזאת אף ללא שקיים את כל התחיבויותיו כלפיו ומתוך אמונה כי יעמוד בהבטחתו.

משחוללה ההמחאה הראשונה ומשהתקבלו תלונות שכנים על השלכת רהיטים לחצר, רעש מהדירה, ומשלא עמד השוכר בתנאי ההסכם ובכללם מתן הערבויות והמחאות לביטחון לטובת המשכיר, ביקר אב הבית במושכר, וראה כי במקום מבוצעות עבודות שלא קיבלו אישור המשכיר הכוללות שיפוץ בדירה המהווים את הסיבה לרעש ולפסולת. אב הבית החליף את מנעולי הנכס ובכך מנע את כניסתו של התובע למושכר.

ביום 02.02.11 התקיים דיון בפני, בו העידו, מר חננאל, עו"ד ראובן בילט, מר בן שושן ומר יוסף בן חרמון.

דיון

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים סבור אני כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם חוזה להשכרת דירה, נשוא כתב תביעה זה. אין גם מחלוקת כי התובע העביר לידי הנתבע, מעבר לתשלום מזומן ראשוני גם המחאות וההמחאה הראשונה חוללה מסיבת אכ"מ. הוכח כי השוכר השתמש בנכס לצרכיו במהלך החודש הראשון וביצע שיפוצים נרחבים במושכר וזאת ללא שקיבל את אישור המשכיר. התובע סתר את עצמו מספר פעמים וגירסתו התגלתה כלא אמינה. כך למשל בפרוטוקול מיום 02.02.11 בעמ' 4 שורות 11-16, ציין התובע כדלקמן: