חנן נ' בהט

החלטה

1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו ביום 27.07.11, אשר דחה את התובענה השטרית, שהגיש המבקש כנגד המשיבה, וחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות בסך -30,000 ₪, והורה לסגור את תיק ההוצל"פ שפתח כנגד המשיבה, כך גם הורה על השבת פיקדון שהפקידה המשיבה במסגרת ההתנגדות, למשיבה.

2.התובענה השטרית כללה חמישה שיקים בסך כולל של 412,000 ₪ קרן אשר המערער ביצע בהם ניכיון שטרות, אך לא נפרעו בסופו של יום.

המערער קיבל את השיקים הללו לידיו לאחר שסוחרו על ידי גורמים נוספים. בית המשפט קמא קבע כי השיקים ניתנו במסגרת הלוואה חוץ בנקאית, ולפיכך הבקשה לביצוע שטר הוגשה שלא כדין. עוד נקבע כי המערער לא הצליח להוכיח אחיזה כשורה בשטרות בעוד המשיבה הוכיחה כישלון תמורה מלא.

3.המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים ובין השאר נטען על ידו כי בית המשפט שגה בקובעו כי יש להחיל את חוק הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, כך גם החליט כי התקיים כישלון תמורה מלא. עוד טוען המבקש כי בחינת מאזן הנוחיות אם ישולמו הכספים למשיבה, וערעורו יתקבל לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו וזאת לאור מצבה הכלכלי של המשיבה.

4.המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור קלושים וכי קביעת בית המשפט מעוגנת היטב, בחומר הראייתי שעמד בפניו והעדויות אשר הושמעו, וכי אין יסוד לנטען על ידי המבקש בכל הקשור למאזן הנוחיות.

5.ראשית אציין כי לשיטתי דין הבקשה להדחות על הסף או למצער יש מקום לעכב את הדיון בה עד שיוגש ערעור.

לא הובא כל טעם ראוי, מדוע "ההליך העיקרי" קרי הערעור לא הוגש טרם העתירה ל"סעד זמני", במובן של עיכוב ביצוע. ראו בש"א 5333/10 SF WING OVERSERAS REAL ESTATE נ' יניס (לא פורסם 14.7.10) אך ראו והשוו לבש"א 3378/11 דעאס נ. דעאס (לא פורסם 5.5.11).

אך גם לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

6.הלכה היא כי תובע שזכה בתביעתו זכאי להינות מפרי זכייתו, כשאין בהגשת ערעור כדי לפגוע בזכות זו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984), וזאת גם כאשר מדובר בהוצאות. על המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד כי סיכויי הערעור טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. שני תנאים אלו מקיימים יחסי גומלין ביניהם כך שבגבור האחד יפחת האחר [ע"א 7493/10 טנצר נכסים והשקעות בע"מ נ בנק כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ(לא פורסם 17.2.2011)]. מעת שעסקינן בפסק דין כספי הרי שהנטייה תהיה שלא לעכב את פסק הדין, למעט מקרים חריגים, הואיל וככל שהערעור יתקבל הרי שהסכום ששולם ניתן יהיה להישבון (ע"א 1623/10 סולל בונה בע"מ נ איברהים יונס סיערה (לא פורסם 6.5.2010)).

7.בבחינת מאזן הנוחיות-

על מבקש עיכוב הביצוע להציב את התשתית העובדתית כי אכן לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו. במקרה דנן מדובר בסכום נמוך יחסית, כאשר המבקש אומנם העלה טענות שונות באשר להלוואות אשר לקחה המשיבה ואלו לא נפדו. אך, מי יתקע לידינו כי גם אם שרר מצב כלכלי זה או אחר בזמנו, עדיין מצב זה בתוקפו.

מכל מקום אין חולק כי המשיבה הינה עורכת דין פעילה וכי לכאורה אין באשר נדון בפני בית משפט קמא, כך נושא של עיקול זה או אחר להצביע כי לא יהיה ביכולתה של המשיבה להחזיר את סכום ההוצאות שנפסק.

ודוק, בכל הקשור לנושא עיכוב ביצוע של הוצאות משפט, רק לעיתים רחוקות יינתן עיכוב ביצוע.

אכן, המשיבה לא צרפה לתגובה תצהיר לתמיכה בעובדות המצויינות בה, אולם עדיין הנטל מוטל על המבקש והוא לא עמד בו.

לא למותר להוסיף, כי יש מקום להתעלם מהמסמך הנוסף שהגיש המבקש ובו התייחסות לתגובת המשיבה ומבלי שקיבל רשות לכך.

8.למעלה מהנדרש אציין כי גם לאחר בחינת סיכויי הערעור אין הם ככאלו אשר מטים את הכף מול אשר פורט לעיל.

9.מעת שהתובענה השטרית כנגד המשיבה נדחתה אין מקום להותיר את תיק ההוצל"פ פתוח והמבקש אף לא הצביע על נימוק ראוי לכך בבקשתו.

10.לאור כל האמור הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה 1,500 ₪ שכ"ט עו"ד בגין הבקשה.