חנין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' מחאג'נה קרמאן איה) מיום 13.6.2012 בתיק 02-50832-10-1, במסגרתה דחתה הרשמת הנכבדה את בקשת המבקשת לשינוי החלטתה מיום 12.5.2012, אשר ניתנה במסגרת תיק ההוצאה לפועל דנן ובה חייבה הרשמת הנכבדה את המבקשת בתשלום בסך של 4,000 ₪ עד ליום 10.6.2012 כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן תשלום חודשי בסך של 3,500 ₪ החל מיום 10.7.2012 ובכל 10 לחודש שאחריו (להלן: "החלטת ההכרזה").

מפאת חשיבות הדברים, להלן פירוט סדר האירועים הכרונולוגי בתיק.

ביום 4.4.2012 הגישה המבקשת בקשה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים.

ביום 7.4.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשמת (כתוארה דאז) הגב' באום רויטל, במסגרתה הורתה למבקשת לצרף אסמכתאות על הכנסות בעלה, ככל שהיא עומדת על בקשתה להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים.

ביום 6.5.2012, בהתאם להחלטה מיום 7.4.2012, צרפה המבקשת תלושי שכר שלה ושל בעלה וכן אישור המוסד ביטוח לאומי בדבר קיזוז קצבת הילדים כנגד חובות החל מחודש 10.08.

ביום 12.5.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשמת מחאג'נה קרמאן איה, במסגרתה הכריזה על המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים, תוך שהיא מאחדת את תיקיה בכפוף לתשלום סכום ראשוני בסך של 4,000 ₪ עד ליום 10.6.2021, וכן תשלום סך של 3,500 ₪ החל מיום 10.5.7012 ובכל 10 לחודש שאחריו.

ביום 22.5.2012 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת כבוד הרשמת מיום 12.5.2012.

ביום 24.5.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשמת מחאג'נה הדוחה את בקשת המבקשת לעיון חוזר. בהחלטתה ציינה הרשמת הנכבדה כי לא מצאה בבקשה כל חידוש שיש בו בכדי לשנות מהחלטתה מיום 12.5.2012.

ביום 10.6.2012 הגישה המבקש הודעה דחופה עקב שינוי נסיבות מהותיים, כך לטענתה.

ביום 13.6.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשמת מחאג'נה הדוחה את הבקשה, תוך שהיא מציינת בהחלטתה כי למעשה מדובר בניסיון נוסף להשיג על החלטת ההכרזה מיום 12.5.2012 וכי היא איננה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיה שלה. כן ציינה כבוד הרשמת כי עובדת לידת בנה של המבקשת, נלקחה בחשבון טרם קבלת החלטת ההכרזה בעניינה של החייבת ואינה מהווה "שינוי נסיבות" לצורך עיון חוזר.

המבקשת בבקשתה זו טוענת כי ההחלטה מיום 10.6.2012 שלא לשנות מהחלטת ההכרזה מיום 15.5.2012, אינה סבירה ומונעת ממנה למעשה הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. לטענתה היה על הרשמת לקחת בחשבון את העובדה כי בעת הגשת הבקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים היה מדובר במשפחה בת 4 נפשות ואילו כיום מדובר במשפחה בעלת 5 נפשות. כן לטענתה לא נלקחה בחשבון העובדה כי למשפחה מקור פרנסה יחיד- משכורתה של המבקשת בסך של 2,500 ₪. לטענתה צו התשלומים הנו בלתי מציאותי וריאלי. לטענתה של המבקשת, לא נערך איזון ראוי בין זכויותיה כחייבת לבין זכויות הזוכה. עוד טוענת המבקשת כי כבוד הרשמת לא לקחה בחשבון את הסכסוך בינה לבין בעלה על רקע החובות הכספיים של בני הזוג וכי דחיית הבקשה תביא לפירוק התא המשפחתי.

בנסיבות אלו, טוענת המבקשת, כי מן הראוי להורות על הפחתת צו התשלומים לסך של 1,000 ₪ וכן להורות על הפחתת הפקדון לסך של 1,000 ₪.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיב.

אין מחלוקת כי החלטת כבוד הרשמת מחאג'נה מיום 10.6.2012 מתייחסת באופן ישיר להחלטת ההכרזה מיום 15.5.2012 וכי בקשת רשות הערעור דנה מפורשות בהחלטה מיום 15.5.12.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.

לפיכך, המועד להגשת בקשת הערעור ביחס להחלטת ההכרזה מיום 15.5.2012, חלף ועבר זה מכבר.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה בקשת רשות הערעור מטעמה מתייחסת להחלטה מיום 10.6.2012, שכן ברור שאותה החלטה מתייחסת באופן ישיר להחלטת ההכרזה 15.5.2012.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."