חני מערכות נ' חגי חבר ואח'

פסק דין

פתח דבר

1.בפניי תביעה כספית אשר עניינה, בתמצית, דרישת התובעת להחזר כספים אשר לכאורה נגנבו ממנה על ידי הנתבעים, תוך ניסיונות הנתבעים לרמות את רשויות מס ההכנסה והמע"מ, ללא ידיעת התובעת, על ידי הנפקת קבלות פיקטיביות, אשר אינן עולות כדי התשלומים המלאים אשר בוצעו על ידי לקוחות החברה, ושלשול הסכומים העודפים לכיסם.

2.בפתח הדברים, אציין, כי הממצאים העולים מעובדות המקרה, הן ביחס לבעלי התובעת (מר דגן אלמוג, להלן: "דגן"), והן ביחס לנתבעים, הינם חמורים. סיפורם של הצדדים מגולל בחובו אישומים פליליים, תוך הודאת הצדדים, ובכלל זה דגן (בעלי התובעת ובעל המניות היחיד בחברה), התובעת, וכן הנתבע, בביצוע עבירות פליליות חמורות כלפי רשויות מס ההכנסה ורשויות המע"מ.

3.יצוין, כי ההליכים הפליליים כנגד הצדדים החלו בשנת 2003, במהלכם הוגש כתב התביעה המונח בפניי. לאור בקשת הצדדים (שנתקבלה ביום 1.10.07) להשהות את המשך הדיונים בתיק, עד לסיום ההליכים הפליליים, נדחו הדיונים בתיק זה.

עתה, משנסתיימו ההליכים הפליליים, ולאחר שהתפנו הצדדים והגישו סיכומיהם, ניתנת הכרעתי בתיק.

סיפור המעשה

הצדדים

התובעת, חברה בע"מ (להלן: "החברה" או "התובעת"), הוקמה בסוף שנת 2001 על ידי מר דגן אלמוג, המשמש כבעליה, ובעל המניות היחיד בה. החברה עוסקת בהתקנת מערכות כיבוי אש ומטפים.

נתבע 1, מר חגי חבר (להלן: "חגי" או "הנתבע"), הועסק על ידי דגן בתובעת כמנהל פרויקטים. לטענת התובעת, דגן וחגי הינם חברי ילדות, אשר גדלו יחד, ויחסי אמון מיוחדים שררו ביניהם. משכך, לטענת התובעת, הוסכם בנוגע להעסקתו של חגי בתובעת, כי שכרו בתמורה לעבודתו, ישולם לו "באחוזים מסוימים מסכום העסקה". לטענת התובעת, תפקידו של הנתבע בחברה היה שיווק, איתור לקוחות פוטנציאליים, ניהול מו"מ עם לקוחות החברה, הנפקת חשבוניות וקבלות בגין העבודות שבוצעו על ידי החברה, וגביית כספים מהלקוחות.

נתבעת 2, הגב' רווית מזור, (להלן: "הנתבעת" או "רווית"), היתה אשתו של הנתבע עת הוגשה התביעה, והועסקה אף היא לתקופות על ידי התובעת בחברה. לטענת התובעת, הנתבעת עשתה יד אחת עם הנתבע במעילה בכספים אשר שולמו לה על ידי לקוחותיה, וכן בהעלמות המס אשר גם התובעת הורשעה בהן.

דגן והנתבע הינם חברי ילדות, אשר קשרי עבודה נשזרו ביניהם, בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה. קשרים אשר סופם בתביעה זו, באישומים פליליים, ואף ריצוי עונש מאסר על ידי הנתבע, וריצוי עבודות שירות על ידי דגן.

תמצית טענות התובעת

ביום 1.10.03 החלה חקירת מס הכנסה ומס ערך מוסף כנגד החברה, וזאת בשל חשדות כי זייפה חשבוניות מס, אשר סכומן דווח בהפחתה ניכרת מהסכומים אשר שולמו בפועל, על ידי לקוחות החברה. לצורכי החקירה הוחרמו כלל מסמכי התאגיד על יד אגף חקירות מס ההכנסה. מתברר כי על דף המקור של החשבוניות, נרשמו סכומים גבוהים בהרבה מהסכומים שנרשמו על העותק שדווח לשלטונות מס ההכנסה ומהמע"מ.

עם תחילת החקירה, החל חשדו של דגן כלפי הנתבע להתעורר, מאחר ולטענתו, האדם היחיד אשר עסק בהנפקת החשבוניות והקבלות מהחברה היה הנתבע. לטענת דגן, הוא לא ידע כי החברה מעורבת בעבירות אלו. אדרבא, הוא עצמו נפל קורבן למעשי רמייה ונוכלות של הנתבעים כלפיו, עת הכספים שנתקבלו מלקוחות החברה שולשלו לכיסם של הנתבעים.

לטענת התובעת, מעשי התרמית בוצעו על ידי הנתבעים, ובפרט על ידי הנתבע, באופן הבא:

הנתבע נהג להוציא חשבוניות מס בגין הסכומים המגיעים לתובעת מלקוחותיה, ואילו בהעתק החשבונית השמיט הנתבע ספרה של החשבונית המקורית.

במקרים אחרים, הוציא הנתבע חשבוניות מס מחברת "שקמה", אשר הוקמה על ידי דגן, ונסגרה בחודש 10/01, וזאת בגין תשלומים על עבודות שבוצעו על ידי עובדי התובעת.

לטענת התובעת, הנתבע פנה ללקוחות החברה, וגבה מהם שיקים לתשלום בגין העבודות. הנתבע ביצע ניכיון שיקים, ובכך קיבל את התשלום במזומן, והעביר לחברה במזומן את סכום הכסף אשר דווח בהעתק החשבונית לחברה, ואילו את יתרת הכספים שלשל לכיסו.

לשם ההמחשה בלבד, לטענת התובעת, בחודש 9/02 הוצאה על ידי הנתבע ללקוח/ה בשם "להבות" חשבונית (שמספרה 64), הסכום אשר שולם על ידי הלקוח ודווח בחשבונית המס הינו בסך של 94,400 ₪, ואילו בהעתק החשבונית הושמטה הספרה האחרונה "0", כך שהסכום אשר דווח לרשויות המס ולתובעת עמד על סך של 9,440 ₪. מכאן, טוענת התובעת, הנתבעים שלשלו לכיסם, את ההפרש בסך של 84,960 ₪.