חנוכייב ואח' נ' בן שושן ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן כספי, בגין אירוע תאונת דרכים מיום 23.08.12.

טענות הצדדים

על פי טענת התובע והנתבעת שכנגד 2, התאונה אירעה עת התקרב התובע לצומת בה מופע רמזור ירוק, ומשביצע פניה שמאלה ברמזור, לאחר שזה התחלף למופע ירוק, הגיע רכב הנתבעים מתוך הנתיב הנגדי, תוך שהוא נכנס לצומת לא פנוי, כשאור אדום דלוק ברמזור הממוקם בכיוון נסיעתו, פגע ברכב התובע, אשר נהדף לאופנוע שעמד ברמזור מצידו הימני של הכביש, ולאחר מכן פגע בעמוד הרמזור (להלן:"התאונה").

התובע צירף חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבו הינו בשיעור של 13,962 ₪. בנוסף צירף חשבונית שכ"ט שמאי בסך של 1,966 ₪.

לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

הנתבעות שללו גרסת התובע. לטענתן, הן בכתב ההגנה והן בתביעה שכנגד, התאונה התרחשה בנסיבות שונות. לטענתן, בעוד נסע רכב הנתבעות כדין, עת חצה צומת במופע אור ירוק, הגיח רכב התובע, תוך שהוא חוצה את הצומת באור אדום, ביצע פניה שמאלה ופגע ברכבן.

דיון ומסקנות

לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עד התובע, מר איגור ויניקוב (להלן: "העד"), אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, כאשר גם התובעת שכנגד לא עמדה בנטל זה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.

בעדותו הראשית תיאר התובע את אופן התרחשות התאונה (עמ' 1 ש' 18-21). יחד עם זאת, הגם שבחקירתו הנגדית, לא נתגלו סתירות מהותיות, אלא שלא ניתן ללמוד ממנה באם הרמזור אותו עבר היה במופע אור ירוק כפי שטען, או באדום. כך לדוגמא, בעוד בהודעתו למבטחת רכבו (ת/1), טען התובע כי החל לפנות שמאלה ברמזור ירוק, טען בחקירתו כי ראה את הרמזור מתחלף מצהוב לירוק ועל כן לא היה בעצירה אלא נסע (עמ' 2 ש' 8) (עמ' 2 ש' 13).

על אף שבעדותו ציין התובע כי, בעקבות התאונה, נהדף רכבו ופגע בבחורה שנהגה באופנוע (עמ' 1 ש' 20), איתה דיבר לאחר התאונה (עמ' 3 ש' 4), אלא שהתובע לא מצא לנכון לזמן את אותה בחורה, לצורך תמיכה בגרסתו אודות מצב הרמזורים בעת התאונה, במיוחד ואין מחלוקת כי בחורה זו עצרה עם האופנוע ברמזור באור אדום (עמ' 8 ש' 1-8), והייתה עדה למתרחש.

זאת ועוד, מעדותו של העד מטעם התובע, לא ניתן ללמוד כי האחרון היה עד ישיר לתאונה, וכי ראה באיזה מצב היו הרמזורים עת התרחשה התאונה. "הייתי במטבח ושמעתי בום של התאונה. ניגשתי לחלון והסתכלתי הרמזור היה מולי. הצבע של הרמזור היה אדום ואחר כמה שניות התחלף לירוק" (עמ' 4 ש' 20-21). מעדותו הנ"ל עולה כי, העד לא ראה את התאונה עת התרחשה, אלא שמע את ההתנגשות בלבד. עניין זה אף מקבל חיזוק בחקירתו הנגדית של העד עת השיב, כדלהלן:

"ש: שמעת רעש ומה שמעניין אותך זה ללכת לחלון לראות את צבע הרמזור?

ת: הלכתי לראות.

ש: יכול להיות שבזמן עד שהגעת לחלון הרמזור התחלף?

ת: שמעתי בום ניגשתי לחלון וראיתי את התאונה מולי למטה, הרמזור היה אדום ואחר כך התחלף לירוק" (עמ' 5 ש' 17-21).

כאמור, מעדות הנ"ל לא ניתן לקבוע כי עד זה ראה בזמן אמת את התרחשות התאונה, מצב הרמזורים במקום, והתנגשות הרכבים.

מנגד, העידה בפניי הנתבעת 1. בעדותה העידה האחרונה כי, עברה רמזור במופע ירוק, ראתה את רכב התובע מגיע במהירות ונכנס בה (עמ' 6 ש' 7-9).

יחד עם זאת, לא ניתן ללמוד בוודאות מתשובותיה של הנתבעת 1, כי עברה את הרמזור באור ירוק ו/או כי התובע עבר את הרמזור במסלול נסיעתו, באור אדום.