חן נחמה ואח' נ' גרופי יוסף ואח'

החלטה

פרוטוקול ביהמ"ש איננו מתעד את כל חילופי הדברים שהתנהלו באולם.

עו"ד מרקוביץ' הגיע באיחור של חצי שעה לדיון, נכנס לאולם ביהמ"ש, לא התנצל, לא הסביר. התיישב על הספסל ומתוך ישיבה על הספסל התחיל להעיר הערות. ההערה הראשונה הייתה כי "לאחר שבימ"ש אמר את דברו כבר אין סיכוי להגיע לפשרה בתיק". אמירה זו בעיני איננה מכבדת את אומרה ואיננה הוגנת כלל ועיקר. עו"ד מרקוביץ' יודע היטב שהתיק התנהל שנים בפני מותבים אחרים והצדדים לא הגיעו לפשרה. האמירה, לפיה, כביכול, דברי ביהמ"ש שפורטו בהחלטה כתובה הם אלה שמונעים הסדר פשרה, היא אמירה פשטנית ולא ראוייה. בהמשך העיר עו"ד מרקוביץ' הערות מהן משתמע כי הינו "מיטיב" עם ביהמ"ש בכך שהינו מסכים להתדיין בפניו, שכן היה כדבריו "קרוב מאוד לבקשה". גם אמירות אלה אינן ראויות בעיני. עו"ד אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו.

אם סבור עו"ד מרקוביץ' כי נתקיימו עילות פסילה, יפה היה עושה לו היה בוחן אותן לגופן. השימוש הציני שעושה עו"ד מרקוביץ' בסיטואציה, שהיא קשה לכל הדעות, ואיננה נוחה לאיש, היא עצמה אינה תורמת לבירור העניין. תחושתי היא כי עו"ד מרקוביץ' מתנגח אישית בביהמ"ש בצורה שמעוררת תהיות רבות, ביחס למניעיו. מכל מקום, התנהגותו מפרה את כללי תרבות הדיון המינימאליים ביותר.

עותק ההחלטה יועבר ללשכת עוה"ד לבחינתם.

לגופם של דברים – בכוונתי להמשיך ולברר את הסכסוך בשני מסלולים.

מסלול ראשון – ניסיון להסדר פשרה ולצורך כך אפנה את הצדדים למנ"ת בניסיון גישור שכן אלה צברו מוניטין בהסדרת סכסוכים מסוג אלה.

מסלול שני מקביל – הערכות לשמיעת הראיות בתיק שאבן הדרך הראשונה בה תהא בהגשת תיק מוצגים משותף לפי מתכונת קבועה.

להלן אפוא סדר הזמנים:

עד ליום – 25.3.11 יושלם ניסיון הגישור אצל המנ"ת.

ב"כ הצדדים יפנו בבקשה משותפת לקביעת מועד לדיון פשרה.

אם לא יעלה ניסיון הפשרה יפה, עד למועד הנ"ל, תעשנה הפעולות הבאות:

ניתן צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים.

ביצוע הצו יושלם עד ליום 25/4/11.

אני מורה על הגשת תיק מוצגים משותף שבו יאוגדו כל המסמכים עליהם יבקשו הצדדים להסתמך במהלך המשפט .

הגשת תיק המוצגים המשותף משמעותה:

1.עריכה משותפת של כל המסמכים שבדעת מי מהצדדים להשתמש בהם במהלך המשפט, בסדר כרונולוגי היינו לפי התאריכים הנקובים בהם.

2.המסמכים יאוגדו בתיק מוצגים אחד ויופרדו בחוצצים קשיחים.

3.אין לאגד יותר ממסמך אחד לכל חוצץ.

4.הצירוף המשותף של המסמכים אינו בבחינת הודאה בקבילות/מהימנות/רלוונטיות של המסמך או הסכמה להן, אלא נועד לצורכי יעילות בלבד.