חן נחבי נ' אפו

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות טענות התובע כי הנתבע הפר התחייבויותיו כלפיו, וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי הטענות, בנספחיהם ובדיון בבית המשפט:

לטענת התובע, עסקו ממוקם ברחוב שטמפפר 34 בפתח תקווה. ביום 01/11/09 הבחין התובע כי נגרם פיצוץ בצנרת הבניין. וועד הבית שאליו שייכים דיירי הבניין ובעלי העסקים הזמין ללא ידיעת הדיירים אינסטלאטור על מנת לטפל בצנרת. הנתבע, החליט על דעת עצמו לנתק את הדיירים מצנרת המים. התובע פנה אל הנתבע על מנת להסביר לו שלא ניתן לנתק את זרם המים משום שכבעל חנות הינו משלם מיסים כחלק בלתי נפרד מהבניין.

הנתבע החל לקלל את התובע ואף איים בפגיעה בגופו.

התובע אף הגיש תלונה במשטרה כנגד הנתבע, אשר גרם נזק רב לרכוש הבניין.

לאחר כשבועיים ללא מים, נגרמו לתובע הפסדים רבים ואי נוחות בחיי היום יום, לפיכך, נאלץ התובע לסגור את העסק מספר רב של פעמים, עקב אי אספקת המים.

התובע, הזמין באופן פרטי אינסטלאטור על מנת לתקן את הנזק שנגרם ולחבר את הבניין לרשת המים מחדש.

התובע, מר גבי חן נחבי, העיד בבית המשפט. לדבריו, ביום 01/11/09 גילה שאין מים בחנות שבבעלותו. לאחר מספר ימים התברר שהיה נזק בבניין והנתבע הזמין אינסטלאטור שתיקן את הנזק וחתך את צינור המים השייך לחנויות. כאשר ביקש מהנתבע לתקן את הצינור, נאמר לו כי הדבר עולה הרבה כסף ולכן על בעלי החנויות לדאוג לעצמם.

התובע תמך תביעתו באישור הגשת תלונה למשטרת ישראל, בתמונות ובחשבונית התיקון.

לטענת הנתבע, בחודש אוקטובר 2009, ארע פיצוץ בצנרת המרכזית אשר גרם לנזילה בגג הבניין ופגע בעיקר בדיירי הקומה החמישית בבניין. עקב כך, הוזמן מיידית אינסטלאטור אשר גבה עבור התיקון 18,500 ₪. תיקון זה כלל החלפת צנרת מרכזית בין הקומות כולל שיברים, חנקיות, סגירת בטון וצביעה, תיקון פיצוץ בחצר, החלפת צינור וחיבור ברז כיבוי אש.

הנתבע הדגיש כי הנזק בצנרת הראשית לא כלל את הצנרת הנפרדת המעבירה מים לחנויות, ועל כן לא הועברה כל פנייה לחנויות להשתתף בתיקון. כחודש לאחר מכן, הופסקו המים בבניין באופן בלתי ברור, זאת לאחר שהצנרת תוקנה.

בירור העלה כי המים נותקו באופן יזום על ידי העירייה, דבר אשר נראה תמוה לנתבע.

משירד הנתבע לבדוק את השיבר הראשי, הבחין כי הוא היה סגור, ובירור העלה כי התובע הוא זה שסגר את השיבר.

מששאל הנתבע את התובע מדוע סגר את השיבר, השיב התובע כי מאחר והיה פיצוץ בצנרת השייכת לבניין, החליט לנתק את המים. חילופי הדברים בין הצדדים כללו בין היתר קללות ואיומים.

הנתבע אף ציין כי מרבית דיירי הבניין הינם אנשים חולים, מבוגרים ונכים, כך שניתוק המים גרם להם לאי נוחות רבה. הנתבע הגיש אף הוא תלונה במשטרה, בגין אירוע זה.

למחרת היום, שלח הנתבע את האינסטלאטור שביצע את התיקון בבניין לתובע על מנת לברר האם מדובר בנזק לחנויות הקשור לצנרת הבניין או שנגרם בעקבות התיקון.

האינסטלאטור קבע כי המדובר בצנרת השייכת לחנויות, והציע לתובע לתקן את הצנרת בעלות של 500 ₪. התובע בחר שלא לעשות כן.

התובע פנה לאינסטלאטור אחר, מר אחיהוד גבריאל, על מנת לתקן את הצנרת החדשה, זאת בסך 1,515 ₪, מחיר שגבוה פי שלושה מהמחיר שהוצע לו מלכתחילה.

ידוע לנתבע כי מי שביצע את התיקון לתובע הינו אינסטלאטור, מר אברהם אלקלעי, על אף שהקבלה שצורפה היא על שם אינסטלאטור אחר.