חן נ' שליסלברג ואח'

החלטה

בהחלטתי מיום 3.3.2014 נפלו מספר טעויות הקלדה ולפיכך ניתנת בזאת החלטתי המעודכנת לידיעת הצדדים וב"כ:

פתח דבר 1. בפניי 3 בקשות שונות הנובעות זו מזו כדלקמן: בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה; לחלופין בקשה למחיקת כותרת ו/או חלקים מכתב התביעה; ולחלופי חלופין בקשה למתן רשות להתגונן. הצדדים הביעו הסכמתם כי תינתן החלטה בהעדר בבקשות, ובכך יתייתר הצורך בקיום הדיון. משכך, ולאחר עיון בכלל טיעוני הצדדים בכתב – במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה – להלן החלטתי המתייחסת לשלוש הבקשות גם יחד. 2. המשיב/התובע הינו אבי חן, אשר במועדים הרלוונטיים היה הבעלים של "אלום אוסקר", חברה לעבודות אלומיניום וזכוכית; המבקשים/הנתבעים הינם נעם ושרית שליסלברג, בני זוג אשר במועדים הרלוונטיים נטען כי הזמינו את המשיב לביצוע עבודות אלומיניום.
3. עניינה של התביעה הוא דרישה מהמבקשים לשלם למשיב יתרת חוב בסך 35,899 ₪ בגין ביצוע עבודות אלומיניום בביתם שברמת אפעל. אל סכום זה הוסיף המשיב 3,000 ₪ בגין רכיב של עוגמת נפש, כך שסכום התביעה הכולל הינו 38,899 ₪.
4. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת התקיימות הסכם מחייב כלשהו ביניהם ובהפרה שנגרמה בעטיו.

רקע כללי תמצית טענות המשיב5. במועד כלשהו אשר אינו מצוין בכתב התביעה נטען כי המבקשים הזמינו את המשיב לבצע בביתם עבודות אלומיניום בעלות של 77,349 ₪. לטענת המשיב, המבקשים קיבלו את הצעת המחיר אשר שלח אליהם, ובין הצדדים נכרת הסכם התקשרות. המשיב מוסיף וטוען כי קודם לכריתת ההסכם, התנה את ביצוע העבודות בהתחייבות מצד המבקשים כי התשלום יהיה באחריותם, ולא באחריותו של קבלן השיפוצים מטעמם, מר איציק רוזנברג. לטענת המשיב, התחייב בפניו המבקש מספר 1: "אל תדאג, אני דואג לך לכסף, אני אשלח לך במייל את ההתחייבות".
6. המשיב טוען כי לאחר שנשלחה הזמנת עבודה אל המבקש מספר 1 (העתק של ההזמנה צורף לכתב התביעה כנספח ג'), שילמו לו המבקשים שתי מקדמות בסך 43,450 ₪ על חשבון התשלום הסופי. מקדמה אחת, במזומן בסך 20,000 ₪ (העתק של הקבלה נושאת את שמם של המבקשים מסומנת כנספח ד' לכתב התביעה). מקדמה שנייה, בהמחאה על סך 23,450 ₪ בחתימתו של מי מהמבקשים (העתק של ההמחאה מסומן כנספח ה' לכתב התביעה).
7. המשיב טוען עוד כי במהלך עבודתו ביקשו ממנו המבקשים כי יבצע עבורם עבודה נוספת – תיקונים ו/או שיפוצים של החלונות הישנים בביתם, ולגרסתו המבקשים הסכימו לדרישת התשלום בסך 2,000 ₪ בגין עבודה נוספת זו.
8. בגמר עבודתו, טוען המשיב, כאשר פנה אל המבקשים בבקשה לקבל את יתרת התשלום בסך 35,899 ₪ בגין העבודות בכללותן, סירבו המבקשים לשלם לו את המגיע לו בתואנה כי לא הם אחראים לתשלום, אלא הקבלן מר רוזנברג.
9. לטענת המשיב, מאז ועד מועד הגשת התביעה כל פניותיו אל המבקשים בעניין יתרת התשלום נענו בשלילה או לחלופין נפלו על אוזניים ערלות. מכאן, הגיחה תביעתו אל העולם. תמצית טענות המבקשים10. המבקשים טוענים כי מעולם לא הזמינו את המשיב לבצע את עבודות האלומיניום המתוארות על ידו, וממילא לא התחייבו לשלם לו בגינן כל תמורה. לגרסתם, מי שהזמין את המשיב לבצע את עבודות האלומיניום בביתם הוא הקבלן מר רוזנברג, אשר התחייב בהסכם הבנייה עמם לבצע את עבודות האלומיניום בביתם. לפיכך, טוענים המבקשים, הקבלן הוא אשר אמור לשאת בתשלום.11. לטענת המבקשים, הם לא קיבלו את הצעת המחיר של המשיב ובינם לבינו לא נכרת הסכם התקשרות בכל דרך שהיא. כמו כן, המבקשים כופרים בטענת המשיב כי מי מהם התחייב בפניו להעביר לו כתב התחייבות ולפיו הם אלה שיישאו בתשלום של עבודת האלומיניום בביתם. למעלה מזה, המבקשים טוענים כי לא ביקשו מהמשיב לבצע עבורם כל עבודה נוספת בעניין שיפוץ החלונות הישנים בביתם תמורת הסכום הנטען, 2,000 ₪, ולראיה אין כל הסכם כתוב וחתום בין הצדדים.
12. עוד טוענים המבקשים כי הצעות המחיר ו/או ההזמנות שמתוארות על ידי המשיב מעולם לא התקבלו על ידם, וממילא לא שילמו למשיב מקדמה במזומן בסך 20,000 ₪ ולא קיבלו לידיהם את הקבלה בגין התשלום. המבקשים מאשרים כי העבירו למשיב המחאה על הסכום הנטען, 23,450 ₪, אולם לטענתם אין בהמחאה זו כדי להעיד על כריתת הסכם בינם לבין המשיב ו/או על התחייבותם לשלם לו את הסכום הנתבע, 77,349 ₪.
13. לסיכום, המבקשים טוענים כי ככל שקיימת יתרת חוב כלפי המשיב, מי שאמור לשאת בה הוא הקבלן. שכן, לטענתם הקבלן הוא שהביא את המשיב לביתם, הוא שקיבל את הצעת המחיר לידיו והוא שהתחייב בפניהם (המבקשים) בהסכם כי יישא בעלות עבודות האלומיניום בביתם. דיון ומסקנותסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה14. תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א"), תשמ"ד-1984, קובעות כי בית המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף או לדחות תובענה על הסף בהתאם לשיקול דעתו. הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי בית המשפט ימחק תובענה או ידחה תובענה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה, ולרוב יעדיף הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני [ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155-156; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב יפו ואח', פד"י מ(2) 668].
15. מחיקת תובענה על הסף בהעדר עילה תיעשה רק במקרים שבהם ברור כי לתובע אין שום סיכוי להשיג את הסעד המבוקש בתביעתו. כלל נקוט הוא כי בבחינת בקשה לסילוק על הסף על בית המשפט להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הינן נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש כדי שתביעה לא תימחק באיבה
[ראו: ספרו של המלומד א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית (1999), 134; בר"ע 59/81 ארדיטי נ' ארדיטי, פד"י לה (1), 811,812].

16. אומר כי המקרה המונח לפתחי אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן שבהם על בית המשפט לסלק את התובענה על הסף. כתבי טענותיהם של הצדדים בענייננו גדושים בגרסאות סותרות, האחד אומר כך, האחר טוען אחרת, וסבורתני כי אין דרך נוחה יותר לבחון את הגרסאות זולת דרך המלך שבאמצעותה יישקלו הטענות בתביעה גופא ותתקבל הכרעה עניינית בנוגע למחלוקת.
17. מעיון בכתב התביעה ובצרופותיו נוכחתי כי אין התובענה נעדרת עילה, הווה אומר כי אם יוכיח המשיב את כל העובדות המפורטות בה או אז יהיה זכאי לסעד המבוקש. המשיב צירף אסמכתאות ו/או תכתובות שונות המעידות על התנהלות חשבונאית. מכל אלה עשוי להתפרש כי בא בהתקשרות חוזית עם המבקשים, ואלה שילמו לו ו/או היו אמורים לשלם לו בגין עבודות האלומיניום שביצע בביתם. הטענות הללו מעלות שאלה עובדתית מובהקת בדבר כריתת הסכם מחייב בין המשיב לבין המבקשים, ורק על פי הצגת ראיות יוכל בית המשפט ליתן את ממצאיו ולהכריע על פיהם.
18. המבקשים טוענים כי העובדה שהמשיב לא צירף לכתב התביעה הסכם כלשהו מדברת בעד עצמה ומעידה על תובענה שהיא עפרא דארעא. אכן, נכונה הטענה כי לא הוצג כל הסכם אשר נערך כביכול בין הצדדים. ואולם בה בשעה אני סבורה כי המסמכים שצורפו לתביעה, ובכללם המחאה החתומה בידי המבקשים ואשר נמסרה לידיו של המשיב, מחייבים דיון במסגרת הליך שיפוטי, בוודאי שאינם מצדיקים סילוק התביעה על הסף.
19. משהראיתי כי יש לדחות את טענת המבקשים לפיה התביעה במתכונתה אינה מגלה עילה, אני סבורה כי יש לדחות אף את טענותיהם בדבר היעדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט. המשיב והמבקשים הם הצדדים הנכונים והרלוונטיים לבירור התובענה, ואין היא מעניינו של הקבלן מר איציק רוזנברג. כמו כן, התרשמתי כי אין המשיב עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ועל כן יש לדחות את טענותיהם של המבקשים בהקשר זה.
20. בנסיבות אלה ומבלי שאקבע מסמרות, אני מורה ליתן למשיב את יומו בבית המשפט ולא לסלק את התביעה בטרם תידון לגופה וימוצו בה כל ההליכים שיביאו לחקר האמת. מחיקת כותרת ו/או חלקים מכתב התביעה21. בקשתם של המבקשים למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" נסמכת על תקנה 202(1) לתקסד"א, הקובעת כי תובע יוכל להגיש בהליך של סדר דין מקוצר תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב, או תביעה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק. 22. בפסיקה נקבע זה מזמן כי "סכום קצוב" פירושו כי החישוב הוא עניין אריתמטי פשוט שאינו מצריך שומה או הערכה [ראו: ע"א 734/83 חב' חשמל נ' דוידוביץ', פ"ד ל"ח(1), עמ' 613, 617; וכן: ספרו של המלומד י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995), 523]. אשר לראיה בכתב, הרי שזהו תנאי הכרחי בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר כאשר עילתה היא מכוח חוזה או התחייבות, ואשר הסעד המבוקש בה הוא סכום כסף קצוב. הראיה בכתב אינה צריכה להתייחס בהכרח לסכום הקצוב.