חן נ' פלר

פסק דין

זוהי תביעה לפיצויים של לקוח נגד עורך דין שייצגו בהליך פלילי בטענה שעורך הדין התרשל בייצוג וכתוצאה מכך ריצה הלקוח עונש מאסר.

הרקע העובדתי

הנתבע, שהינו עורך דין, ייצג את התובע בהליך פלילי שבו הועמד לדין, ביחד עם אחרים, בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון ובעבירה של הצעה למכירת טובין בתור טובין מוברחים שיבואם אסור (ת.פ 2547/03 בבית משפט שלום ראשון לציון).

בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע את התובע, וביום 9.3.04 גזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודת שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 60,000 ₪.

התובע הגיש, באמצעות הנתבע, ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (ע"פ 71087/04).

ביום 2.6.04 החל התובע בריצוי עבודות שירות בתחנת המשטרה "זבולון" בקריות. התובע ביצע עבודות שירות עד יום 21.6.14. ביצוע עבודות השירות הופסק על פי החלטת בית המשפט המחוזי, שהורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור.

ביום 23.12.04 התקיים דיון בערעור. התובע לא התייצב לדיון, והנתבע מסר לבית המשפט שאינו מצליח ליצור עימו קשר במשך תקופה ממושכת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בשל אי הופעת התובע, וציין כי אף לגופו של עניין אין ממש בערעור. בית המשפט הורה על קבלת חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות שירות, וקבע דיון נוסף ליום 27.1.05, מועד שנדחה בהמשך ליום 6.3.05.

ביום 8.2.05 הגיש הנתבע בקשה להשתחרר מייצוגו של התובע. בבקשה ציין כי מזה כמה חודשים הוא מנסה ללא הצלחה לאתר את התובע. ביום 10.2.05 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בבקשה, שלפיה "עו"ד פלר יתייצב ביום הדיון, ואז יוחלט בגורל הבקשה. בינתיים יעשה עוה"ד מאמצים נוספים לאיתור מרשו".

ביום 6.3.05 התקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי. עו"ד שחף ממשרדו של הנתבע, שהופיע בדיון, מסר לבית המשפט כי אין להם קשר עם התובע מזה מספר חודשים. בהחלטתו שחרר בית המשפט את הנתבע מייצוג התובע, מאחר שהתובע ניתק עימו קשר. כמו כן קבע כי מאחר שהתובע מונע בהתנהגותו קבלת חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות השירות, הוא ירצה את עונש המאסר שהוטל עליו בבית משפט השלום מאחורי סורג ובריח.

התובע הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (רע"פ 9573/05) באמצעות עו"ד אחר, בהתבסס על הטענה כי הוא לא קיבל כלל את הזימון לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו מיום 2.11.05 דחה בית המשפט העליון את הבקשה.

התובע ריצה עונש של מאסר בכלא מיום 18.9.05 עד יום 20.12.05, אז שוחרר שחרור מוקדם.

דיון והכרעה

התובע טוען כי הנתבע הפר חובותיו החוזיות כלפיו, והתרשל בייצוגו בערעור. כתוצאה מכך במקום לרצות מאסר בפועל בעבודות שירות נאלץ לרצות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. מחדלו של הנתבע מתבטא בכך שלא זימנו לדיונים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, לא טלפונית ולא בכתב, וזאת חרף העובדה כי פרטי ההתקשרות שלו היו מצויים ברשות הנתבע. לטענתו מספר הטלפון הנייד שלו לא השתנה, וניתן היה להשיגו בו. כמו כן הנתבע לא ביצע איתור של כתובתו העדכנית במשרד הפנים.

הנתבע טוען כי עשה כל שביכולתו לאתר את התובע, וכי פעל כפי שעו"ד סביר היה פועל. הסיבה לכך שלא הצליח לאתר את התובע היא כי התובע התחמק מקשר עימו על מנת להימנע מתשלום שכר טרחתו. כמו כן, לתובע היה מניע שלא לענות לטלפונים, ואף להחליף מספרי טלפון, והוא רצונו לחמוק מנושים שפנו אליו בעקבות חובות שצבר. הנתבע טוען כי גם בית המשפט שלח לתובע דברי דואר אך הם חזרו, דבר המצביע על כך שלא ניתן היה לאתר את התובע. עוד טוען הנתבע כי התובע הוא שאחראי לנזקיו, שכן חרף העובדה שידע על הגשת הערעור הוא נמנע מליצור עימו קשר ולהתעניין מה עלה בגורל הערעור במשך תקופה ארוכה.

האם ניסה הנתבע לאתר את התובע ולהודיע לו על מועדי הדיון, ואם כן – כיצד? זוהי המחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים.

התובע מסר בתצהירו כי כאשר שכר את שירותו הנתבע, מסר לו את כל פרטי ההתקשרות עימו, והדבר צוין על גבי התיק המשרדי שהוא פתח עבורו (נספח א1 לתצהירו). מעיון בנספח שצורף עולה כי מצוינים בו מספר טלפון נייד של "מלכה אשתו של פיני", מספר הטלפון הנייד של התובע (064-445855) ומספר הטלפון בחנות. לטענת התובע מספר הטלפון הנייד שלו לא הוחלף, וניתן היה להשיגו בו. זהו מספר הטלפון שנמסר גם לממונה על עבודות שירות, כעולה מתעודת עובד הציבור שצורפה כנספח 1ב לתצהירו. לטענת התובע הממונה על עבודות שירות הודיע לו למספר הזה על מועד התחלת עבודות השירות, ועל הפסקתן.

לגבי כתובתו מסר התובע בתצהירו כי לאחר הגשת הערעור החליף אומנם את הכתובת, אך הודיע על כך לנתבע, ואף עדכן את כתובתו במשרד הפנים. עד יום 1.1.05 כתובתו הייתה ברח' חטיבת כרמלי 39, ולאחר מועד זה הייתה כתובתו בדרך יד לבנים 147, וזוהי כתובתו עד היום. התובע צרף לתצהירו אישור ממוחשב ממאגר שע"מ המאמת פרטים אלה (נספח 1ד לתצהיר).

הנתבע מסר בתצהירו כי הוא מכחיש את טענת התובע שמספר הטלפון שלו לא שונה. לטענתו, התובע נמנע מלצרף חשבוניות של הטלפון הנייד שלו בתקופה הרלבנטית כדי להוכיח כי אכן מספר הטלפון שנמסר לנתבע היה זמין וכי ניתן היה להשיגו בו. חזקה כי הימנעות התובע מצירוף הראיות תומכת בגרסת הנתבע שהתובע ניתק עימו קשר טלפוני.

הנתבע מוסיף כי גם לגבי כתובת מגוריו גרסת התובע מלאה סתירות. התובע לא צרף אסמכתא המעידה על כך שמיום 9.3.04 עד יום 23.12.04 כתובתו הייתה חטיבת כרמלי 39/2 חיפה. מן הראיות שצורפו עולה כי התובע שינה מספר כתובות ובכל הליך מסר כתובת אחרת, רח' יד לבנים 142/2 חיפה; רח' יד לבנים 73א חיפה; ורחוב יד לבנים 147 חיפה. הימנעות התובע מצירוף ראיות התומכות בגרסתו פועלת לחובתו.