חן נ' מלסה ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 16.2.09 בה היו מעורבים רכב התובעת נהוג ע"י בעלה, ומשאית בבעלות הנתבעת 2 נהוגה ע"י הנתבע 1.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א.עלות תיקון הרכב4325 ₪

ב.שכ"ט שמאי480 ₪

ג.טרחה ועוגמת נפש500 ₪

ד.הפרשי הצמדה וריבית 121 ₪

סה"כ 5426 ₪

2. לדברי מר שי חן, הנהג ברכב התובעת, הוא ביצע פניה ימינה לחניה של מבנה התעשיה בסגולה, וכאשר פנה ואותת, המשאית נכנסה בו בחלק ימני אחורי של הרכב. מר חן הוסיף: "האירוע היה לפני כשנתיים והיה חשוך, ועצרתי בעצור... הסתכלתי ימינה, שמאלה, ולא ראיתי את המשאית" (עמוד 1 לפרוטוקול שורות 11-13).

לדברי מר חן, מדובר בצומת שמועד לתאונות, והוסיף "עשיתי פרסה ומיד לאחר מכן ... פניתי עם איתות ימינה לחניה, והפניה שלו שמאלה היא ללא עצור" (עמוד 1, שורות 17-19).

לדבריו, התרשל הנתבע 1 בכך שנסע מהר וסבר שמר חן נוסע ישר, ולכן לא ראה אותו ונכנס בו מאחור.

3.גרסת הנתבע 1 שונה. לטענתו, הוא פנה שמאלה והמקום לא מאפשר למשאית לסוע מהר כלל וכלל, מה עוד שהכביש היה רטוב. לדבריו, כאשר מר חן הגיע לצומת, "הוא לא עצר, וביצע פרסה ובאותו רגע היתה אישה שנסעתי איתה ואמרתי לה תראי איך הוא לוקח את הסיבוב ללא עצירה" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 4-6).

4.מר שטרום, מנהל הנתבעת 2, הציג תמונות בבית המשפט, אשר לפיהן רואים כי הפגיעה במשאית היתה נקודתית בפינה שמאלית קדמית.

5.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכי התיק, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים לכך:

א.שוכנעתי שהסיבה העיקרית לתאונה היתה שמר חן עשה פרסה, בלי להתחשב בתנאי הכביש, ובלי לשים לב לכלי רכב אחרים בכביש, כולל המשאית. עובדה היא שלטענתו הסתכל ימינה ושמאלה, ואם כך עשה – הוא היה חייב לראות את המשאית שהיתה כבר קרובה אליו. לכן, כללית, אני מקבל גרסתו של הנתבע 1 לגבי נסיבות התאונה.

ב.מיקום ואופן הפגיעה במשאית הנתבעת מתיישבים עם הטענה של נהג המשאית לגבי אופן התרחשות התאונה.

ג.ניכר הדבר, שבכתב התביעה אין התייחסות כלל לעובדה שמר חן ביצע פניית פרסה במקום, אלא התיאור בכתב התביעה מדבר על פניה תמימה ימינה לתוך אזור החניה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.