חן נ' יאיר ואח'

נגד

נתבעת 2 ב-13932-01-10 איילון חברה לביטוח בע"מ

ב"כ התובע ב-7033-09-09 (מר חן) בתביעתו האישית: עו"ד מועלם

ב"כ הנתבעים והתובעת ב-13932-01-10: עו"ד וייס

ב"כ הנתבעים ב-13932-01-10: עו"ד מרקוביץ

פסק דין (לעניין האחריות)

תאונת דרכים בין אופנוע לבין רכב. התאונה התרחשה ב-21/5/09, בשעות הבוקר, בסמוך למחלף השבעה (צומת המטאורולוגית). האופנוע נסע מימין לרכב ובשלב כלשהו ארעה התאונה. כל אחד מהנהגים מטיל את האחריות על הנהג האחר, ומטעם זה הוגשו שתי תביעות – האחת, תביעתו האישית של נהג האופנוע בגין נזקים שנגרמו לו בתאונה (7033-09-09), השנייה, תביעת מבטחת הרכב הפרטי בגין נזקים שנגרמו לרכב (13932-01-10). הדיון בשתי התביעות אוחד.

לטענת נהג האופנוע, הוא נסע בנתיב הימני, במרכז הנתיב, במהירות של 35-40 קמ"ש, כשהרכב הפרטי, שנסע בנתיב השמאלי, סטה בחדות ימינה ופגע בו. בעדותו בבית-המשפט אמר כי "ניסתי לברוח ולא הצלחתי ואז הועפתי למעקה הבטיחות". לאחר מכן איבד את ההכרה. הוא טוען כי במועד האירוע הודה נהג הרכב הפרטי באחריותו לתאונה והתנצל. אציין כי מעדותו בבית-המשפט עלה כי הנזקים שפורטו בדוח השמאי אינם נזקיו האמיתיים (כך, למשל, בדוח השמאי נכלל נזק לארגז בסך 1,200 ₪, אף שכלל לא היה ארגז על האופנוע).

נהג הרכב הפרטי העיד כי נסע בנתיב השמאלי ולפתע חש מכה בצד הימני של הרכב והבחין באופנוע שאיבד שליטה ונפל על הכביש. על פי סברתו האופנוע ניסה לעבור ברווח שבינו לבין הרכב שמימינו ופגע בו, אולם הוא לב הבחין באופנוע לפני התאונה או במהלכה ועל פי עדותו היה די מרחק בינו לבין הרכב שמימינו למעבר האופנוע.

שמעתי את עדויות שני הנהגים, בחנתי את יתר העדויות כולל הודעות במשטרה, הודעות לביטוח, תמונות הרכבים ומוקדי הפגיעה בהם ותמונות המקום, ולאחר ששקלתי כל אלה מצאתי כי גרסת כל אחד מן הנהגים נכונה רק בחלקה וכי האחריות לתאונה מוטלת על שניהם בחלקים שווים.

אינני מקבל את גרסת נהג האופנוע כי נסע במרכז הנתיב הימני, במהירות הפקק, בזמן שהרכב סטה לנתיבו. לא סביר בעיני שהאופנוע התנהל בפקק כמו רכב, ואם היה נוסע במרכז הנתיב סביר שהרכבים לפניו ומאחוריו היו סמוכים אליו ומקשים על סטייה חדה של הרכב הפרטי למרכז הנתיב. גם מיקום הפגיעה ברכב הפרטי – באזור הדלת הימנית קדמית – וצורתה מחזקים את האפשרות שהאופנוע והרכב היו קרובים מאוד זה לזה ושבזמן התאונה האופנוע הגיע מאחורי הרכב הפרטי, דבר שמתיישב עם גרסת נהג הרכב הפרטי ולא אם האפשרות שהאופנוע היה במרכז הנתיב הימני. מנגד, קשה מאוד ליישב את מוקדי הנזק ואת עצם קרות התאונה עם גרסת נהג הרכב הפרטי כי לא סטה, וסביר הרבה יותר שהרכב הפרטי אכן היה בזווית מסוימת ולכן האופנוע פגע בו. כאמור, אפשרות זו מתיישבת גם עם מוקד הנזק ברכב, שכן עולה ממנו שהאופנוע חלף את מרבית הרכב לפני התאונה.

ממכלול הראיות והעדויות התרשמתי כי האפשרות הסבירה ביותר להתרחשות התאונה היא שהאופנוע אכן ביקש לעקוף את הרכב הפרטי מימין ולעבור בינו לבין הרכבים שמימינו. בכך הפר את תקנה 47 לתקנות התעבורה, תשל"א-1971, שעניינה עקיפה. במקביל החל הרכב הפרטי לסטות ימינה, ככל הנראה בתחילת ניסיון לעבור לנתיב הימני, וכך חסם את נתיב נסיעתו של האופנוע. בכך הפר נהג הרכב את הוראות תקנה 40 לתקנות התעבורה. בנסיבות אלו מצאתי כי התנהלותם של שני הנהגים גרמה לתאונה ולכן אני קובע כי האחיות לתאונה מוטלת על שני הנהגים שיצרו סיכון ולא קיימו את תקנות התעבורה הרלוונטיות.

שתי התביעות מתקבלות כדי מחציתן. נוכח חילוקי הדעות לעניין גובה הנזק לאופנוע, אני קובע לחקירת שמאים ל-1/2/11, שעה 11:30. עם זאת, ראוי כי בעלי הדין ינסו להגיע להסכמות בנוגע לגובה הנזקים, וכך לחסוך הוצאות מיותרות. מובן כי בעלי הדין רשאים להגיש הודעה על הסכמה בדבר הנזק בכל אחד מן התיקים בנפרד.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"א, 06 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: