חן נ' חליל ואח'

פסק דין

בפני תביעה להחזר הלוואות שהתובע הלווה לנתבע 2 , ושהנתבע 2 מכחיש כי קיבל.

הנתבע 1 הוא בנו של הנתבע 2.

במקור הוגשה התביעה כנגד שני הנתבעים בגין הלוואות שלקחו יחדיו, ושהוחזרו מתוך משכורתו של הנתבע 1.

במהלך הדיון התברר כי בין התובע לנתבע 1 התקיימו יחסי עובד מעביד והנתבע 1 והחזיר חלק מההלוואה באמצעות תלוש המשכורת, ולפיכך הפורום הנכון לבחינת הטענות הוא בית הדין לעבודה.

על כן התובע צימצם את התביעה להלוואה שהלווה אך ורק לנתבע 2 שעימו לא היו לו מעולם יחסי עבודה.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי הלווה לנתבע 2 סך של 4,000 ₪ במזומן וזאת על פי בקשת הנתבע 2 שהיה זקוק לכסף לצורך נישואי בתו.

הנתבע 2 טוען כי מעולם לא קיבל את ההלוואה האמורה. הנתבע 2 מודה בהלוואות אחרות שבנו לקח עבורו, במסגרת יחסי העבודה עם התובע, אך מכחיש כי פנה באופן אישי לתובע וביקש את ההלוואה דנן. לחילופין טוען הנתבע 2 כי אם ניתנה הלוואה היא ניתנה על ידי החברה שבבעלות התובע, וחברה מנועה מלתבוע בבית משפט זה.

מכאן שהשאלה השנויה במחלוקת היא האם התובע הלווה לנתבע 2 סך של 4,000 ₪.

דיון והכרעה:

כבר בפתח דברי אציין כי לאחר ששמעתי את עדות התובע, והעדים מטעמו, ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני הרי שהשתכנעתי כי התובע הלווה לנתבע 2 את הסכום האמור, וזאת חרף הכחשות הנתבע 2.

העידו בפני מטעם התובע, התובע עצמו ושניים מעובדיו: מר חגי מלול, משגיח הכשרות ומר ויסיאם עווידה.

מטעם הנתבע 2 העידו הנתבע 2 עצמו, ובנו הנתבע 1.

התובע העיד כי כמה חודשים לפני שהנתבע 1 נטש במפתיע את מקום העבודה, פנה אליו אביו, הנתבע 2 וביקש הלוואה לצורך נישואי הבת. התובע העיד כי בהיותו חבר קיבוץ, משך מזומן מחשבונו האישי, והלווה את הכסף לנתבע 2 במקום העבודה. התובע צירף העתק של כרטיסו האישי המתנהל בקיבוץ קליה וממנו עולה כי אכן משך ביום 31.5.08 סך של 4,000 ₪ במזומן.

עדותו של התובע נתמכה בעדות עובדיו שהעידו כי הנתבע 2 הגיע למסעדה וקיבל במזומן 4,000 ₪. בניגוד לנטען על ידי הנתבע 2 הרי שלא התרשמתי כי עדויות אלו היו מוטות או נבעו מחששם של העובדים לאבד את מקום העבודה. דווקא כי התרשמתי ממהימנות העדים, ומהיחסים הטובים שיש להם הן עם התובע והיו להם עם הנתבע 1. עדים אלו ידעו לפרט כיצד ניתן הכסף ומר עווידה אף ידע לספר מהי מטרת ההלוואה.

מעדותו של הנתבע 1 עולה כי אכן אחותו נישאה בחודש יוני 2008.

נוכח מכלול העדויות אני קובעת כי התובע הלווה באופן אישי לנתבע 2 סך של 4,000 ₪ וזאת לצורך נישואי הבת.

על כן הנתבע 2 ישיב לתובע את הסך של 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.6.08 ועד התשלום בפועל. בנוסף ישא הנתבע 2 בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת ללא צו להוצאות.