חן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.המחלוקת נשוא הליך זה היא האם כדין נדחתה תביעה לגמלת שמירת הריון בשל אי תשלום דמי ביטוח.

2.רקע עובדתי

א.התובעת היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בעלת גן ילדים באבן יהודה ורשומה כעצמאית.

ב.בשנת 2011 התובעת היתה בהריון. במהלך ההריון, רופאי התובעת המליצו לה על שמירת הריון. בהתאם, התובעת הפסיקה לעבוד מיום 1.6.11 ועד הלידה ביום 27.9.11.

ג.התביעה לגמלת שמירת הריון הוגשה ביום 9.10.11.

ד.על פי אישור הרופא המטפל בתובעת, אשר צורף לתביעה לגמלת שמירת הריון, היום הראשון של שמירת ההריון הוא 1.6.11.

ד.ביום 1.6.11 התבקשה הגדלת מקדמות לתובעת, באמצעות רוה"ח שלה (נ/1). קודם למועד זה, הכנסתה של התובעת, על פי שומות המס, עמדה על 0 והתובעת לא שילמה דמי ביטוח לנתבע.

4.בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן - החוק) נקבע מיהי מבוטחת לצורך גמלת שמירת הריון וכך נקבע:

"עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון."

בסעיף 50(א) לחוק נקבע –

"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -

(1)בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2)בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע."

צירוף שתי הוראות החוק מביא לכך שתנאי לכך שעובדת עצמאית תהא זכאית לגמלת שמירת הריון, הוא שדמי הביטוח בגין פרקי הזמן הנקובים בסעיף 50(א) לחוק שולמו לפני היום הראשון לשמירת ההריון.

5.לטענת התובעת, היא שילמה את דמי הביטוח באמצעות הוראת קבע והפסקת הגביה נעשתה על דעת הנתבע. עוד נטען כי היא עשתה את כל המוטל עליה לשם תשלום דמי הביטוח. בהתייחס לתעודת עובד ציבור שהנתבע הגיש, נטען כי אין בה הסבר מדוע התובעת אינה זכאית לפי סעיף 50 לחוק או הסבר להחזרים שהתובעת נשאלה לגביהם בחקירה הנגדית.

6.לטענת הנתבע, עדכון המקדמות לתובעת נעשה ביום בו התובעת יצאה לשמירת הריון. החוב אשר נוצר עקב הגדלת המקדמות שולם רק בתחילת אוגוסט 2011 ועל כן התביעה נדחתה כדין. התובעת לא הציגה כל אישור לתשלום של דמי הביטוח לפני היום הקובע. עוד נטען כי התובעת טיפלה בחשבון הבנק, ואם לא היתה ערה לשינויים בתשלום דמי הביטוח, אין לה להלין אלא על עצמה.

7.על פי הראיות, ובעיקר על פי נ/1 שהוא תדפיס הסכומים שהתובעת שילמה ומקור הדיווח על גובה ההכנסות, התובעת היתה מיוצגת על ידי רו"ח שעדכן את גובה ההכנסות החייבות בדמי ביטוח ביום 1.6.11. קודם לכן, נרשמה לתובעת הכנסה 0 או מינימלית (1), בהתאם לשומות שהתקבלו מרשות המסים.

כלומר, מבחינה עובדתית, התובעת לא שילמה דמי ביטוח עד המועד שבו ביקשה להגדיל את המקדמות, היינו ביום הראשון לשמירת ההריון.

זאת ועוד, עם פי עדות התובעת, היא שילמה את דמי הביטוח בכרטיס אשראי, בשני תשלומים. הדעת נותנת שלא היה אמור להתעורר קושי מיוחד בהצגת האסמכתא לתשלום, כאשר זה בוצע בכרטיס אשראי. למרות זאת, התובעת לא הציגה כל ראיה שיש בה לסתור את האמור בתעודת עובד ציבור שמסר הנתבע, לפיה דמי הביטוח בהתאם להודעת רוה"ח מיום 1.6.11, שולמו בפועל רק ביום 9.8.11.