חן נ' בן שושן

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון מיום 03.05.12 (כב' השופט אילן בן דור) אשר דחה את ת ביעת המבקש, וחייב אותו בהוצאות בסך 600 ₪.

כמפורט בפסק דינו של בימ"ש קמא, תביעת המבקש הוגשה כנגד מוסך בטענה להפרת חוזה ורשלנות בביצוע תיקונים לרכב, בכך שהפלסטיק שהורכב לא היה מקורי, עקב כך ניזוקו ראש המנוע והמנוע, המכונית הופנתה למוסך אחר אשר החליף את ראש המנוע תמורת סך 12,129 ₪, אך גם שם הטיפול כשל. לכל זאת נוספו גם הפסדי השתכרות. סך תביעת המבקש- 17,800 ₪.

המבקש לא צרף חוות דעת לתביעתו, ולא צורף תיעוד באשר להפסד ההשתכרות הנטען.

טענת המשיב בבימ"ש קמא היתה כי התיקון היה רק שיפוץ משאבת הגה, תיקון שאין לו כל קשר לתיקונים אחרים שבוצעו במכונית על רקע התחממות יתר. המשיב הוסיף וטען כי אין לו קשר למוסך האחר בו הוחלף ראש המנוע.

ביהמ"ש ציין כי עדותו של המבקש לא שכנעה אותו ולא נשמעה מהימנה, בעוד שעדות המשיב היתה רהוטה.

עוד נקבע כי המבקש לא הוכיח את תביעתו ולא הוכחה הפרת חוזה, לא הוכח כי המשיב התרשל בביצוע העבודות שהוזמנו ממנו. לפיכך, כאמור, התביעה נדחתה והמשיב חוייב בהוצאות משפט בסך 600 ₪.

טענות המבקש בבקשה שבפני-

המבקש טוען בקצרה כי המשיב "הרכיב את הגלגל והרס את המנוע" לפיכך, מבקש הוא לקבל את הערעור על מנת שיוכל להוכיח את צדקתו ואת הנזקים הכבדים שגרם לו המשיב.

דין הבקשה להידחות.

המבקש אינו מצביע על טעות שנפלה בפסק דינו של בית משפט קמא. כל שנטען הוא כי למבקש ראיות נוספות שהוא מבקש להביא כדי להוכיח טענותיו.

לא ניתן לקבל טענה זו.

על המבקש היה להביא כל ראיותיו במועד שנקבע לכך בפני בית משפט לתביעות קטנות. אין לאפשר שיפור עמדות לאחר מתן פסק הדין.

לא זו אף זאת, ההלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בפסקי דין שניתנו בבית משפט לענייני משפחה רק במקרים חריגים ובמשורה, אחרת תסוכל כוונת המחוקק שמשמעה הליך חסכוני ומהיר שאינו מטיל הוצאות גדולות על הצדדים ושאינו גוזל מזמנם יתר על המידה (רע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב ואח' (מיום 20.03.05); רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה (מיום 17.01.07)) .

אם אין די בכך, הרי שבית משפט קמא עיגן מסקנותיו בממצאי עובדות ומהימנות, בהם לא תתערב ערכאת הערעור.

ר' ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' עו"ד גונן קסטנבאום (מיום 03.01.11):

"כידוע, הלכה פסוקה היא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, והתערבות שכזו שמורה למקרים חריגים בלבד בהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם... יתירה מכך, בעניין בראשי נפסק כי יש ליישם הלכה זו ביתר שאת כאשר פסק הדין של הערכאה הדיונית מושתת במידה רבה על מידת המהימנות שייחס בית המשפט לעדים שהתייצבו בפניו".

לסיום, מן הראוי להביא את שנאמר ברע"א 4122/06:

"בית משפט לתביעות קטנות, בתום ההליך בפניו, קבע באורח מנומק מסכת עובדתית שכמובן זכותו של המבקש לחלוק עליה, אך אין בה כל דופי משפטי, ואין דופי משפטי בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בה. גם אם נוטרה טרוניה בלבו של המבקש, אין בכך כד להצדיק, על פי גישת המחוקק בתביעות קטנות, הליכים נוספים "

והדברים יפים גם לעניינינו.