חן מרגלית השקעות וסחר בע''מ נ' יואל ליבר חברה להובלות מפרץ חיפה בע''מ ואח'

פסק דין

ביום 18.11.07 ניתן פסק-דין בהסכמת הצדדים פסק-דין כנגד הנתבעת מס' 1, חברת יואל ליבר – חברה להובלות מפרץ חיפה בע"מ, בגין חובה לתובעת, חברת חן מרגליות השקעות וסחר בע"מ, בסך 278,921 ₪. החוב, בהתאם לפרוטוקול מאותו היום, "נובע כתוצאה מהחשבוניות שהוצגו על ידי עו"ד נשר" (ב"כ התובעת).

החוב לעיל נתבע במסגרת ת"א 7049/06 ות"א 10697/06 אשר אוחדו בהחלטתי מיום 07.12.06.

בת"א 7049/06 – עילת התביעה כנגד הנתבע מס' 3, מיכה ליבר (להלן: "מיכה") הינה מכוח ערבותו לחובות החברה בהתאם לחוזה מיום 31.08.99, זאת לטענת התובעת. הנתבעים הכחישו קיומה של ערבות. כן עילת התביעה כנגד הנתבע מס' 2, יואל ליבר (להלן: "יואל") הינה בגין 6 שיקים אישיים שלו, בסך כולל של 28,500 ₪, אשר נמסרו לתובעת על-חשבון חובות החברה ונחתמו על-ידי מיכה, הוא בנו של יואל. שיקים אלה לא הוצגו לפירעון לאחר ש-9 שיקים קודמים של יואל לא נפרעו.

בת"א 10697/06 – עילת התביעה התבססה על 9 השיקים של יואל, בסך כולל של 74,566 ₪, אשר נמסרו לתובעת על-חשבון חובות החברה ונחתמו על-ידי מיכה ואשר בגינם נפתח תיק הוצל"פ וזה גלגולו.

ערבותו של מיכה לחובות החברה

ביום 31.08.99 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת מס' 1, עניינו אספקת דלקים, כאשר עליו חתום מיכה כאיש הקשר של הנתבעת מס' 1. תקופת ההתקשרות הוגדרה ל-12 חודשים.

אין ספק כי החברות המשיכו לעבוד יחד גם לאחר תקופת ההתקשרות וכפועל יוצא מכך ההסכם הוארך מפעם לפעם, על דרך ההתנהגות.

איני נדרש לדון בדבר, ככל שהמחלוקת בפרק זה מצטמצמת לשאלה האם מיכה ערב לחובות החברה מכוח הסכם זה. אומר כבר עתה כי התשובה לשאלה זו שלילית.

בגוף ההסכם נדרשו 3 חתימות. שתי חתימות של החברה ("חתימת הלקוח") ואחת של הערב לחובותיה (שם נכתב "חתימה" בלבד).

נראה כי במקום בו החברה היתה אמורה לחתום, חתם בשמה מיכה, הגם שחותמת החברה אינה מופיעה. מנגד, במקום בו נדרשה חתימת הערב, היה למלא את פרטי הערב הבאים: שם פרטי ומשפחה, ת.ז., כתובת, חתימה ותפקיד. ראשית, במקום בו היה צריך למלא את שם הערב ושם משפחתו, נכתב השם "מיכה ליבר", ואולם עליו מופיע קשקוש, קרי מחיקה. על-פי עדותו של בעל מניות התובעת, יונתן חי (להלן: "יונתן") הוא אשר כתב את שמו של מיכה ומחק אותו (עמ' 14 לפרוטוקול, שו' 13-16), דבר אשר מחזק ומוכיח את טענתו של מיכה כי הוא אינו חתום כערב בהסכם וכי לא התכוון לערוב לחובות החברה.

שנית, ולמען הסר ספק, חתימתו האישית של מיכה כערב אינה מופיעה במקום שנדרש לכך.

עוד יצוין כי מיכה חתם בשם החברה (ב"חתימת לקוח") בתחתית ההסכם, על סעיף לפיו חברת מידן, אשר בבעלות התובעת, תעביר כל סכום אשר יגיע לנתבעת מס' 1 ישירות לתובעת ועל-פי דרישתה.

הנה כי כן, ולאור הראיות שהוצגו, הריני לקבוע כי מיכה אינו חתום כערב בהסכם האמור.

בנוסף, התובעת טענה לערבות יחיד שנוצרה בעל-פה, וזאת ניסתה להוכיח על-פי תמליל שצורף לתצהירו של יונתן (נספח י' לתצהיר). גם כאן התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את ערבותו. אכן, באותה שיחה מתומללת נשאל מיכה אם הוא חייב כסף לתובעת ועל כך השיב "כן". עוד הוא נשאל האם הוא אחראי על החוב, גם כאן השיב בחיוב, ואמנם נראה כי מיד לאחר מכן על השאלה "... זה חוב שלך? מיכה, זה חוב שלך?" השיב "מה זה משנה? חוב של החברה, מה זה ..." (עמ' 11 לתמליל). הן בהמשך מיכה משיב כי הוא "יעמוד מאחורי" החוב (עמ' 13 לתמליל). אם כן, איני למד מתוכן השיחה כי מיכה מודה ורואה עצמו במעמד של ערב. ניתן לראות כי מיכה מגלה אחריות ומביע רצון להחזיר את החוב, אך מכאן ועד לקביעה כי הינו ערב לו, הדרך עוד ארוכה. מיכה מציע פתרונות כמו מכירת ציוד, כפי הנראה של החברה, ויתרה מכך, בשום שלב לא נטען כלפיו בשיחה כי הוא חתום כערב, או שרואים בו ערב לחובות החברה.

סוגיית השיקים

משהוגבל חשבון הנתבעת מס' 1, פתח יואל חשבון בבנק הפועלים, לצורך המשך תפעול וניהול החברה.

אין חולק כי מיכה חתום על השיקים האישיים של יואל וזאת מכוח ידיעתו והרשאתו של אביו. על השיקים מודפסים שמו ופרטיו של יואל.

בע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453 (1996) נדונה השאלה מה דינה של חתימת שלוח שנעשתה ללא ציון השליחות ושמו של השולח, אך שמו של השולח מוטבע על השיק? האם עניין השליחות צריך לקבל ביטוי בסמוך לחתימה, כעולה מלשון סעיף 25(א) לפקודת השטרות, או שמא די בחזות השטר כולו?

סעיף 25(א) לפקודת השטרות מורה: